העלייה הראשונה

גל עלייה לארץ ישראל בין השנים 1881/2 - 1903. במהלך התקופה היו שני גלי עלייה מרכזיים: הראשון- 1881 עד 1884. השני- 1890 עד 1891.

מספרי עולים:
25,000 - 30,000

מאפייני העולים (אופי חברתי)
העולים הראשונים היו בעיקר משפחות מעמד בינוני בעלות הון מוגבל מרוסיה ורומניה. רובם היו שומרי מצוות. (חשוב לזכור כי חלק מן העולים בשנים אלו היו עולים אשר הגיעו לארץ מסיבות דתיות והשתלבו בישוב הישן ב"ארבע ארצות הקודש". למעשה, רק בערך 6,000 מתוך העולים היו העולים אשר נתנו לגל עלייה זה את אופיו המיוחד.

סיבות לעלייה
1. העלייה הראשונה היתה חלק מגל ההגירה העצום שפרץ במזרח אירופה בעקבות הסופות בנגב (1881-2) והנהגת האנטישמיות כמדיניות ממשלתית ברוסיה. גם ברומניה וגליציה היתה תנועה אנטישמית חזקה באותן שנים אשר כללה פרעות גזרות ודלדול כלכלי.

2. אותו מיעוט קטן אשר בחר לעלות לארץ ישראל ולא להגר מערבה לארצות הברית היה חבר באגודות חובבי ציון אשר צצו ברחבי מזרח אירופה אחרי הסופות בנגב.

3. הסיבות להתעוררות גל עלייה נוסף בשנת 1890 קשורות לאישור שניתן על ידי ממשלת רוסיה בשנת 1890 ל"ועד האודיסאי של חובבי ציון" . אישור זה עורר תקוות מחודשות בשנים אלו חלה החמרה ביחס כלפי היהודים (גרוש היהודים ממוסקווה, גזרות כלכליות, דחיקת היהודים מהכפרים ומענפי תעשייה ומסחר) , דבר שתרם תרומה משמעותית לעלייה לארץ ישראל.

מטרות העולים
להבדיל ממטרותיהם של העולים עד 1882, אשר עלו לארץ ישראל ממניעים דתיים, הרי שעולי העלייה הראשונה עלו קודם כל ממניעים לאומים.

1. הם בטאו רצון להחזיר את עצמאות העם , לאחד את העם בארץ אבותיו לקראת עתיד משותף, עתיד טוב יותר.

2. הם שאפו לפרודוקטיביזציה (יצרנות), ולהחייאת ערכי עבודת האדמה כדרך להבראת העם ותיקונו.

3. חלקם (בעיקר הבילויים) ראו את עצמם כלפיד לאורו יצעד העם היהודי בדרכו החדשה: "אור ומאיר את הדרך באישון לילה" .

הישגים וקשיים
1. הישג ראשון: ההישג המשמעותי ביותר של עולי העלייה הראשונה היה הקמת מושבות חקלאיות בארץ ישראל. אגודות חובבי ציון שלחו שליחים לארץ, שליחים אלו קנו אדמות עליהם הוקמו המושבות הראשונות. מושבות נוספות הוקמו על ידי הברון רוטשילד ומאוחר יותר על ידי חברת יק"א.

מטולה 1896

סג'רה 1899

מנחמיה 1901

יבנאל 1901

כפר תבור 1902
בת שלמה 1889

חדרה 1890

רחובות 1890

יסוד המעלה 1883

גדרה 1884

זכרון יעקב 1882

ראשון לציון 1882

ראש פינה 1882

נס ציונה 1882

פתח תקווה 1882

*בעיות הקשורות בחוסר נסיון חקלאי

*בעיות כספיות

*בעיות בטחון

*בעיות מורליות

קשיים :תנאי החיים במושבות היו קשים ביותר. לעולים לא היה ניסיון בחקלאות, היה מחסור במים , והם לא ידעו כיצד לטייב את הקרקע. נוסף לכך, כספם נגמר תקופה קצרה לאחר שרכשו את הקרקע והקימו את בתיהם, ולא נותרו להם אמצעים כספיים כדי להשקיע ברכישות נוספות. הם סבלו מהתנכלויות ומגנבות מן השכנים הערבים. מצב הבטחון היה רעוע, ורבים הרגישו כי הם מסכנים את משפחתם.

הברון רוטשילד ותמיכתו במושבות

המצב הקשה אליו הגיעו מושבות הגל הראשון הביא את נציגיהם לחפש עזרה בקרב עשירי היהודים. פניית פיינברג ממייסדי ראשון לציון הביאה את הברון רוטשילד להתחיל לתמוך במושבות.

שיטת התמיכה של הברון במושבות נקראה שיטת האפוטרופסות. כל אכר קיבל תמיכה חודשית קבועה בהתאם למספר הנפשות בביתו. התמיכה הוותה הלוואה לזמן ארוך אך עד שיפרע אותה, ניטלה מן האכר זכות הבעלות על אדמתו. את המושבות נהלו למעשה מנגנון הפקידים של הברון, רובם יוצאי צרפת בעלי מנטליות שונה מזו של האיכרים. הברון עצמו התעניין בקטנות, ירד לפרטים מתוך רצונו כי האכרים יחיו בצניעות ולא ינצלו את נדיבותו לבזבוז מיותר. יש האומרים כי הברון עצמו התייחס ליהודי מזרח אירופה כראויים לחמלה ולעזרה אך לא ליחס של כבוד.

הברון הרחיב את הבסיס הכלכלי על ידי הקמת מפעלי תעשייה לעיבוד התוצרת החקלאית- היקבים , בית חרושת למשי, בית חרושת לזכוכית ועוד.

חסרונות: בטלה, נוון העסקת פועלים ערבים שכירים (נקראו חרתים), בטול החיים הציבוריים במושבות. התקרבות לתרבות צרפת והתרחקות מן התרבות היהודית. בחלק מן המושבות אף מרדו בפקידות הברון (בראשון לציון ובמושבות אחרות).

תרומתו: הברון הציל את המושבות הראשונות, ביסס את האחרות, הקים מושבות חדשות, רכש קרקע ועזר בתחומים רבים. הוא השקיע 40 מליון פרנק במושבות. מעשו לא היה נדבנות גרידא אלא נשא במשך 18 שנים את הישוב בארץ על כתפיו לוא הירפה. למרות זאת, האיכרים שילמו מחיר יקר על קבלת העזרה- איבדו את עצמאותם.

בשנת 1900 העביר הברון את המושבות לחברת יק"א אשר הוקמה על ידי הברון הירש. היה זה מפנה חיובי מאוד. יק"א ביטלה את שיטת האפוטרופסות, והכניסה שיטה של תשלומים חודשיים, הקימה גוש יישובים חדש בגליל התחתון, עקרה גפנים והכניסה ענפי חקלאות נוספים.

2. הישג שני: החייאת הלשון העברית. מפעל זה קשור בשמו של אליעזר בן יהודה, מעשהו או מעשה של יחיד בעל חזון אשר האמין כי הלשון יכולה לשגשג רק במסגרת חברתית לאומית הדוברת את השפה שבה נכתבת הספרות. *ייסד את עיתון ה"צבי", עיתון חילוני ראשון בארץ ישראל, *הנהיג את השפה העברית כשפת דיבור קודם כל בביתו ובמשפחתו ואחר כך עודד את המורים במושבות לעשות כן. *הנהיג חידושי לשון רבים (מברק, גלידה, חייל ועוד), *חיבר ופרסם את מילונו המקיף.

3. הישג שלישי- הנהגת חינוך עברי במושבות-: עד שנת 1900 הוקמו במושבות 20 בתי ספר יסודיים בהם למדו "עברית בעברית". כמו כן הוקם גן ילדים ראשון בעולם בראשון לציון. בית הספר הראשון שלימד "עברית בעברית" הוקם בראשון לציון 1887. עד אותו זמן היו במושבות חדרים ותלמודי תורה או בתי ספר בצרפתית. הוכנסו מקצועות חדשים כגון חקלאות או גיאוגרפיה. בשנת 1903 התארגנו המורים העבריים להסתדרות המורים- 68 מורים שהיו כל המורים העבריים בארץ.

הקשיים היו רבים: העדר ספרי לימוד ותוכניות לימודים בעברית, העדר מורים יודעי עברית, מחסור במילים, הסביבה כולה דיברה שפות זרות (בעיקר יידיש), היו רבים שהתנגדו להוראה בעברית שכן ראו בה שפת קודש ולא שפת חול, חשבו שעדיף ללמד ילדיהם בצרפתית שהיא שפה שימושית יותר.

4. הישג רביעי- נסיונות לארגון הישוב במוסדות משלו- בשנת 1903 כינס מנחם אוסישקין את הישוב בארץ לכנס "הכנסייה של יהודי ארץ ישראל" בזכרון יעקב. היה זה מעמד חגיגי אך הארגון לא האריך ימים.

5. הישג חמישי- עליית יהודי תימן, 1882. מניעי העלייה מתימן היו דתיים, משיחיים אך גם לאומיים. הקשרים בין ארץ ישראל ותימן התאפשרו תודות לכך שגם ארץ ישראל וגם תימן היו במסגרת האימפריה העות'מנית. פתיחת תעלת סואץ לשייט קיצרה את המסע לארץ. הרדיפות והגזרות שהיו מנת חלקם תרמו גם הם לרצונם. במיוחד כאשר פשטה של השמועה כי רוטשילד קנה מקומות ליהודים בארץ יחשראל ויהודים יכולים לבוא ולהתיישב בארצם. רבים מהם ראו בשנת תרמ"ב (1882) את שנת הגאולה . (אעלה בתמר). הם פנו בעיקר לירושלים, קליטתם בארץ לוותה בסבל רב, מחסור ורעב. חלקם השתקעו ביפו וגם שם התקשו מאוד. הם הוכיחו כושר הסתגלו ובעלי המלאכה שבהם כגון צורפים ובנאים השתלבו היטב. האחרים השתלבו במקצועות חדשים כגון סיתות חציבה וטיוח.

הבילויים בעליה הראשונה:העלייה הראשונה נקראת גם עליית הבילויים . ביל"ו- בית יעקב לכו ונלכה. הבילויים היו קבוצות של סטודנטים אשר התארגנו ברוסיה לאחר הסופות בנגב וראו עצמם כ"אור המאיר" כלפיד העובר לפני המחנה. הם החליטו להעלות ארצה 3,000 חברים. כשלב ראשון התארגנו 500 חברים ב18 סניפים ברוסיה. הם רצו להשיג אישור של השולטן ליישוב ארת ישראל אך נכשלו. הגיעו ארצה רק 60 מתוכם ורק 25 מהם נשארו בארץ. הם עברו הרבה תחנות- מקווה ישראל, ירושלים, ראשון לציון. הברון רוטשילד לא תמלך בהם בגלל רעיונותיהם. בשנת 1884 הקימו את המושבה גדרה שנתמכה בקושי רב על ידי אגודות חובבי ציון במזרח אירופה. למרות שהאידיאולוגיה שלהם לא עמדה במבחן המציאות, הם הפכו לסמל העלייה הראשונה.

הערכת גל העלייה, במה ייחודו
הוגי דעות והסטוריונים מעריכים את ייחודה של העלייה הראשונה בעיקר בראשוניותה בתחומי החיים השונים. לדעתם העלייה הראשונה פילסה דרכים ייחודיות , אם בשאיפותיהם הלאומיות , אם בנכונותם לתמודד עם האתגר הגדול של בניין יישוב חדש על אדמת המולדת על אף חיי הסבל והתלאות הצפויים להם. לוותה אותם תחושה היסטורית כי הם פותחים תקופה חדשה. הם בנו את הגרעין להתיישבות חקלאית ולעבודת אדמה בארץ ישראל. הם גם היו ראשונים בהפיכת העברית לשפה מדוברת, הקימו בתי ספר בעיברית. יצרו טיפוס חדש של יהודי ארץ ישראלי.