|
מדיניות הפנים בגרמניה במסגרת "הרייך השני" מ- 1870 ואילך
רקע להקמת
"הרייך
השני":
•
בימי הביניים איחד קרל הגדול את הנסיכויות הגרמניות ויצר
ממלכה
גרמנית גדולה עד המאה ה- 18 שנקראה "הרייך הראשון". מבין כל
הנסיכויות של הממלכה
הגרמנית במסגרת "הרייך הראשון" הייתה פרוסיה לחזקה ביותר.
•
בכיבושי נפוליאון
ב-1806 התפוררה הממלכה הגרמנית למספר נסיכויות ומדינות
גרמניות קטנות. ב-1862 התמנה
ביסמרק לקנצלר/ראש ממשלת פרוסיה ולשר החוץ שלה. פרוסיה
הייתה המדינה השנייה בגודלה
בקרב המדינות הגרמניות אחרי אוסטריה.
•
ביסמרק רצה באיחודן של המדינות הגרמניות
תחת הנהגת פרוסיה. הוא האמין שהאיחוד יתבצע באמצעות המלחמה
– "בדם וברזל". לכן
ביסמרק השקיע כסף ומשאבים בצבא ובמדינה לקראת מלחמה עם
אוסטריה וצרפת אשר התנגדו
לשאיפתו, איחוד מדינות גרמניה.
•
ב- 1866 פרצה מלחמה בין אוסטריה לפרוסיה, בה
ניצחה פרוסיה את אוסטריה ונחתם "הסכם פראג" שבו אוסטריה
התחייבה לא להתערב בענייניה
של פרוסיה. היחסים בין גרמניה לבין צרפת הלכו והחריפו
(בתקופה זו שלט נפוליאון
השלישי בצרפת) ובשתי המדינות החלו הכנות למלחמה.
•
ב- 1870 הכריזה צרפת על
פרוסיה מלחמה אשר הסתיימה בניצחון פרוסיה. ביסמרק ביקש לנצל
את הניצחון על צרפת
לאיחודן של כל המדינות הגרמניות למדינה גרמנית אחת, פעולת
האיחוד נעשתה בדרך כלל
בהסכמה. לכן, ב-ינואר 1871 הוכרז בארמון וורסאי בפריס על
איחודן של המדינות
הגרמניות למדינה גרמנית אחת גדולה שנקראה מעתה ואילך "הרייך
השני".
•
צרפת
נאלצה לוותר לגרמניה על אלזס ולורן, והתחייבה לשלם לה גם
פיצויים. סיפוח זה הפך את
צרפת לאויב מושבע של הקיסרות הגרמנית החדשה-"הרייך השני".
"הרייך
השני" התקיים
עד תום מלחמת –העולם הראשונה.
מאפייני המשטר:
• "הרייך
השני" היה פדרציה-ברית של כ-30 מדינות גרמניות שפרוסיה הייתה החזקה
והגדולה ביותר ותפסה שני שליש משטחה של כל גרמניה. כל מדינה
נהלה את ענייניה
הפנימיים, והן סרו למרותו של השלטון המרכזי שישב בברלין.
•
בגרמניה התגבשו המפלגות הבאות: בימין- המפלגה השמרנית -
מפלגה פרוטסטנטית,
ייצגה את היסוד השמרני בפרוסיה, את בעלי האחוזות והתעשיינים
הגדולים, האצולה ואת
האיכרים. מפלגת המרכז הקתולית ייצגה את דרום גרמניה
הקתולית, תמכה בכנסיה הקתולית,
הגנה על מיעוטים זרים, התנגדה לריכוזיות והייתה בעד רפורמה
חברתית ומשפטית. במרכז-
המפלגה הלאומית הליברלית-"הליברלים הלאומיים", ייצגה את
הבורגנות העשירה. בשמאל-
המפלגה הסוציאל – דמוקרטית ייצגה את הפועלים והמעמדות
הנמוכים בגרמניה.
• 4
גופי
השלטון בגרמניה במסגרת ה"רייך השני":
הקייזר - בראש הרייך השני עמד "הקייזר" /הקיסר הגרמני – וילהלם הראשון –
שהיה גם
מלך פרוסיה עד 1888, ומ-1888 עד תום מלחמת העולם הראשונה ב-
1918 היה הקיסר וילהלם
השני. סמכויותיו של הקיסר היו: ניהול מדיניות החוץ, הכרזת
מלחמה ועשיית שלום:
מינויו ופיטוריו של הקנצלר: מינוי השרים.
הקנצלר - הקנצלר הראשון שך הרייך השני
היה ביסמרק שהיה ראש ממשלת פרוסיה לפני האיחוד אשר מינה את
השרים בממשלה הגרמנית.
הקנצלר היה אחראי בפני הקיסר ולא בפני הפרלמנט – הרייכסטאג.
הממשלה הייתה
אחראית בנושאי חוץ, צבא וצי, כספים ומסים, מערכת היחסים בין
המדינות המרכיבות את
הפדרציה וכן בתחום החקיקה המשפטית הפלילית והאזרחית.
הרשות המחוקקת/הפרלמנט
הורכבה משני בתים: בית עליון ובית תחתון. הבית העליון היה
"הבונדסראט" שנקרא גם
מועצת הברית, בבונדסראט ישבו כ-58 חברים/נציגי המדינות
שהרכיבו את "הרייך השני",
אלו התמנו על ידי ראשי המדינות, כל מדינה יוצגה על פי
גודלה, כך שייצוגה של פרוסיה
בבית זה היה הגדול ביותר, שליש מהחברים היו נציגים פרוסיים.
לבונדסראט היו סמכויות
בתחום יחסי החוץ, צבא ומסים, כמו כן עסק בהסדרת היחסים בין
המדינות המרכיבות את
הרייך השני. הבית התחתון היה "הרייכסטאג" – אשר נבחר ע"י כל
ציבור הבוחרים הגרמני.
ברייכסטאג ישבו נציגי המפלגות הרייך השני, שנבחרו בבחירות
כלליות שוות וחשאיות, ע"י
כל הגברים בני 25 ומעלה. לרייכסטאג היו סמכויות בנושא
חקיקה, החוקים היו צרכים
לעבור את אישור הבונדסראט.
התמורות
והתהליכים הכלכליים
בעשרים השנים הראשונות לאחר איחוד גרמניה
(1871-1890),
נשלטה גרמניה על ידי ביסמרק, בשנות שלטונו עברה גרמניה שינויים עצומים
הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית חברתית.
לאחר עלותו לשלטון, שם ביסמרק דגש
על חיזוקה של גרמניה מבחינה פנימית וחיצונית על ידי כך
שהתמקד בפיתוח הכלכלה ונמנע
ממעורבות גרמנית במלחמות או בפעולות מחוץ לגרמניה.
•
שנות ה – 70 וה – 80 של
המאה ה- 19 בגרמניה, היו שנים של משבר כלכלי, אולם שנות ה –
90 הביאו עמן פריחה
כלכלית. גרמניה עד מלחמת הועלם הראשונה הפכה למעצמה
אירופאית עיקרית. חיי הכלכלה של
גרמניה השתפרו בגלל האיחוד הפוליטי, הפיצויים מצרפת וסיפוח
אזורי אלזס ולורין,
ותודות להתקדמות בתהליך התיעוש שהחל עוד לפני 1870.
•
גרמניה הפכה למתחרה
העיקרית של בריטניה, תחרות זאת הייתה גם בתחומי הספנות
והבנקאות, דבר שהחריף את
המתיחות בין שתי המדינות. בהמשך הטיל ביסמרק מכסי מגן על
מוצרים מיובאים לגרמניה,
כך נהגה גם צרפת, דבר שהביא להתרחבות אמצעי הקשר והתובלה
בגרמניה.
•
תפוקת הפחם
של גרמניה גדלה פי 7, בין השנים 1871 ו – 1913. תעשיית
הברזל והפחם בגרמניה הפכה
להיות הגדולה באירופה. יחד עם זאת תעשיית הנשק וחומרי הנפץ
התפתחה גם כן.
•
הסחר הגרמני התרחב בעקבות שיפור באמצעי התובלה ביבשה ובים,
כמו מסילות ברזל לרוסיה
ולתורכיה, מנהרה לאיטליה ואוניות קיטור אל האוקיינוסים
האטלנטי והשקט. הצי הסוחר
הגרמני הפך לשני בגודלו בעולם, אחרי בריטניה. הייצוא נאמד
אז ב – 2.5 מיליארד דולר,
דבר שהעניק לגרמניה את התואר מעצמה עולמית.
•
הבנקים בגרמניה התפתחו באופן מהיר
והפכו למתחרים של אנגליה ,צרפת והולנד. הבנקים העניקו אשראי
לייצור, עזרו במתן כסף
לפיתוח התעשייה והסחר הפנימיים ולמימון מפעלים מחוץ
לגרמניה. בלט במיוחד "הדויטשה
בנק" שנוסד ב – 1870 והיה פעיל במיוחד במפעלים בחו"ל.
•
בגרמניה החל תהליך של
יצירת תאגידים וטראסטים שמטרתם הייתה להקטין את התחרות
במגמה לשלוט בתפוקה
ובמחירים. קם קרטל הפחם שחלש על אזור הפחם של הרייך באזור
חבל הרוהר, שאיחד מפעלי
פלדה. דבר זה השפיע על מדיניותה של גרמניה לאימפריאליזם
ומרוץ חימוש שהוביל
למלחמה"ע הראשונה.
התמורות והתהליכים
החברתיים
•
בעקבות ההצלחה הכלכלית, ארגוני העובדים צברו כוח רב,
נכללו בהם עובדי המכרות, הפלדה, דבר שחייב את המדינה לשפר
את התנאים הסוציאליים של
העובדים. גם הכנסייה הקתולית בגרמניה הקימה איגודים
מקצועיים נפרדים מהפרוטסטנטיים
והאנטי דתיים.
•
להצלחה הכלכלית הייתה השלכה על כל מערכות החיים בגרמניה:
עליית
כוחו של מעמד הביניים-הבורגנות, צמיחת מעמד הפועלים והקמת
מפלגות פועלים. רמת החיים
עלתה, תחושת הביטחון, חיזוק וגידול של הצבא אשר הביא לגידול
באימפריאליזם, תחושות
של הגזע הארי העליון, וכן גידול דמוגרפי.
•
גרמניה הלאימה את מערכת החינוך ב
– 1872,
וב
– 1888 העניקה חינוך חינם. גרמניה החדירה באמצעות מערכת החינוך את הרצוי
לה מבחינה לאומית לילדים החל מגיל 5 – 6, המורים קיבלו
הכשרה מהמדינה ותכנית הלימוד
הוכתבה מראש.
•
ביסמרק ביצע תיקונים חברתיים באמצעות חקיקה. היה זה מכוון
בנושא
הביטוח הממלכתי נגד מחלות, תאונות וזקנה. ב – 1913 היו כבר
14.5 מיליון אנשים
מבוטחים, שירותים אלה הורחבו לטיפול רפואי חינם ואשפוז
חינם. גרמניה הייתה חלוצה
ביסודיות ובהיקף של מערכת הסעד והרווחה במדינתם. בפרוץ
מלחמה"ע הראשונה הפועלים
בגרמניה היו מוגנים יותר מאשר הפועלים במדינות אחרות.
מדינות אחרות חיקו אותה
בצעדים אלו.
•
בתקופה הנסקרת נעשה שימוש פוליטי וחברתי בתורתו של דארווין
בדבר
"הברירה
הטבעית" ו"הישרדות המוכשרים" במלחמת הקיום בטבע. תורת הגזע שהתבססה על
תורתו של דארווין זכתה להצלחה גדולה בגרמניה בתקופתו של
ביסמרק. "אנשי מדע" פרסמו
ממצאים "מדעיים" בדבר עליונות הגזע הארי. מול הנחיתות של
הגזע השמי.
•
הסיבות
להתפתחות תורת הגזע:
א. מוטיבים מיתולוגיים-הלאומניים הגרמנים טיפחו את הגרמני
הברברי, האציל והפראי שעולה בתכונותיו על יתר השבטים
האירופאים.
ב. הפולק
(האומה)-מושג
המתבסס על הלאומיות הגרמנית המעצב את "הרוח הגרמנית המיוחדת" שמשמעותה
ייחודיות המתקיימת רק אצל הגרמנים. תורת הפולק הייתה קרקע
נוחה להתפתחות תורת הגזע
הארי בגרמניה.
ג. עוצמה מדינית וצבאית-לאחר ניצחון גרמניה על צרפת ב-1871
והקמת
הרייך השני זוכה גרמניה להתאחד לכוח צבאי אדיר החרק ביותר
באירופה. כוח צבאי בצרוף
עוצמה מדעית וכלכלית הביא לשיכרון חושים בחוגים נרחבים
בגרמניה שהתבטא באנטישמיות
ובאימפריאליזם.
ד. קיומם של יסודות שמרניים-בחברה הגרמנית של הרייך השני
שלטו
יסודות שמרניים שבאו בעיקר מפרוסיה והם שהחזיקו בשלטון,
גורמים אלה וכוחה העולה של
גרמניה חיזקו את תורת הגזע תוך הבלטת יחודו של העם הגרמני.
מאבקים פוליטיים-חברתיים
מאבקו של ביסמרק בליברלים:
(הליברלים
דוגלים
בממשל חוקתי ובסחר חופשי. כלומר, ללא התערבות של המדינה.
בליברלים בגרמניה ייצגו את
המעמד הבינוני ותמכו במדיניות הריכוזית של ביסמרק).
בשלב ראשון תמך ביסמרק בליברים משום שהיה זקוק לעזרתם בהשגת מטרתו-איחוד
גרמניה.
אולם, בשלב השני הוא יוצא למאבק נגדם.
מהלך המאבק:
ביסמרק מחליט להטיל מס על הייבוא כדי להגן על התוצרת
החקלאית
הגרמנית שנקלעה לתחרות קשה עם תוצרת זולה יותר שהגיעה
ממדינות אחרות. הליברלים
התנגדו להטלת מסים אלו משום שהדבר פגע בתפיסת עולמם. בנוסף
הם התנגדו לצעדיו של
ביסמרק נגד הסוציאלים.
תוצאות המאבק:
התחזק הקשר של ביסמרק עם גורמים שמרניים והוא ניתק את
קשריו עם הליברלים.
מאבקו בקתולים:
ביסמרק אשר ראה בקתולים אויב פנימי מעוניין היה להחליש את
כוחם. הוא מנצל את ההזדמנות כאשר ב-1871 מכריז האפיפיור כי
האפיפיור אינו טועה
לעולם. קבוצה קטנה של קתולים מתנגדת להכרזה הזו. אותה קבוצה
מקבלת תמיכה מביסמרק
וביסמרק יוצא למאבק בקתולים, מאבק שזכה לכינוי "מלחמת
התרבות" שהתרחשה בשנים
1873-1878.
מלחמת התרבות הייתה מאבק פוליטי בקתולים.
הסיבות למלחמת התרבות-מה רצה להשיג?
1.
חיזוק כוחה של גרמניה מבחוץ – ביסמרק יוצר קשרים עם רוסייה
שלא הייתה קתולית,
במטרה לפגוע בעקיפין בצרפת שהייתה קתולית.
2.
איחוד גרמניה-לחזק את גרמניה
מבפנים – ביסמרק כורת ברית עם הליברלים, שהם התנגדו לקתולים.
3.
לפגוע במעמדם של
הקתולים בגרמניה.
ב-1873 מפרסם ביסמרק שורה של חוקים שזכו לכינוי "חוקי מאי". היו אלה שורה
של
חוקים אנטי-קתולים. החוקים הם:
1.
החינוך יימסר לפיקוח המדינה- ביסמרק מעביר את החינוך
מהכניסה והדת לידי
המדינה החילונית.
2.
מינוי הכמרים יימסר לידי המדינה.
3.
הנהגת נישואים
אזרחיים כחובה
4.
הוצאו אל מחוץ לחוק(בוטלו) המסדרים הדתיים והמנזרים.
5.
הונהג פיקוח של המדינה על הכנסייה הקתולית.
תוצאות המאבק:
ביסמרק נכשל במאבקו. אל אף מלחמת התרבות הקתולית התחזקה והגבירה את כוחה
ברייכסטאג(הבית התחתון) מה שגרם לביסמרק להבין שהוא לא יכול
להיאבק נגד הקתולים.
לקראת שוב שנות ה-70 חזר בו ביסמרק.
מאבקו בסוציאליסטים:
הסוציאליזם-תנועה שדוגלת ביצירת חברה חדשה בעלת שוויון
בין בני האדם ברכוש, בעבודה, בפני החוק. הסוציאליזם שואף
לבטל את המעמדות ואת
האפליה בין הגזעים, הדתות והעמים. התנועות הסוציאליסטיות
תמכו ועודדו את המאבק של
הפועלים לשיפור תנאי עבודתם.
הסיבות למאבק:
א.
ביסמרק ראה בהם איום על שלטונו האוטוקרטי(ריכוזי) והצבאי.
ב. ביסמרק טען
כי הסוציאליסטים שרואים עצמם מתאחדים עם פועלי העולם כולו
לא יכולים להיות נאמנים
באופן מוחלט לגרמניה.
ג. ביסמרק שהיה בן המעמד הגבוה התנגד לדרישת הסוציאליסטים
ולחיזוק מעמד הפועלים. בסוף שנות ה-70 ניצל ביסמרק שני
ניסיונות של רצח
הקייזר(הסוציאליסטים כלל לא היו מעורבים בכך) כתירוץ לנקוט
בצעדים נגדם.
מהלך המאבק:
לאחר סיום המאבק בקתולים פונה ביסמרק לפעול נגד הסוציאליסטים. הוא עושה זאת
בשני
מישורים. במישור אחד פועל נגד המפלגה באמצעות חקיקת חוקים
אנטי-סוציאליסטיים כגון
הוצאת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מחוץ לחוק, הפעלת צנזורה על
העיתונות הסוציאליסטית
וכו. במישור השני פועל לחקיקת חוקים סוציאליסטיים שישפרו את
מצב הפועלים בגרמניה.
כדי להוכיח להם כי המדינה יכולה לדאוג להם והם לא צריכים
לתמוך במפלגה
הסוציאל-דמוקרטית וכך יוכל לנטרל את כוח. במסגרת זו נחקקו
חוקים כגון ביטוח חובה
לפועלים, תוכנית פנסיה לקשישים וכו'.
תוצאות המאבק:
ביסמרק נכשל במאבקו ובשנת 1890 השיגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית קלות רבים.
יש
לציין כי לראשונה נחקקו חוקים בעד השכבות החלשות דווקא
בגרמניה הלא דמוקרטית. חקיקה
זו תקדם בעתיד את גרמניה לכיוון של מדינת סעד דמוקרטית.
מה
רצה ביסמרק להשיג במאבק זה?
בכל
מאבקיו של ביסמרק, הוא רצה להחליש את מי שמאיים על אחדותה של גרמנייה ועל
שלטונו-הוא רוצה לנטרל את המפלגה הסוציאל דמוקרטית. |
