סכום לבגרות בפסיכולוגיה- מועד קיץ תשס"ז- מחבר: אלישר עידן

מבוא

א.      פסיכולוגיה- מדע החוקר את התנהגות האדם. שני המרכיבים העיקריים בהגדרה זו הם "מדע" ו"התנהגות" (סמויה וגלויה)
ב.       הקריטריונים למדע- אובייקטיביות, אמפיריות, פומביות וכימות
ג.        חשיבה מדעית- תיאוריהßהשערהßתצפית (וחוזר חלילה)
ד.       שיטות מחקר- מחקרי תצפית (טבעי ושדה), מחקרי ראיונות (מובנים ופתוחים) ומחקרי מעבדה (השפעת הגורם הבלתי תלוי על הגרום התלוי)
ה.      מטרות המדע- לתאר, להסביר, לחזות ולשנות
ו.        תחומי הפסיכולוגיה- פיזיולוגית, קוגניטיבית, אישיותית, התפתחותית וחברתית
ז.        תחומי עסוק הפסיכולוגים- מחקריים, חינוכיים, קליניים, שקומיים ותעסוקתיים
ח.      הגישות העיקריות בפסיכולוגיה- פסיכואנליטית, ההתנהגותית, הקוגניטיבית וההומניסטית

אינטליגנציה

א.      אינטליגנציה- מה שמבחני האינטליגנציה בודקים.
ב.       יש הסבורים שאינטליגנציה היא כושר כללי אחד ויש הסבורים שהיא מכלול של כשרים שונים שצריך להעריך כל אחד בנפרד.
ג.        מבחן בינה סימון- מטרתו הייתה לאתר תלמידים חסרי יכולת בבתי הספר, בתחילת המאה ה- 20. כולל רק מטלות שכליות שאינן נרכשות בבית הספר ונקראות "הבנה ושפוט". בינה וסימון הניחו שאינטליגנציה היא כושר כללי אחד. השאלות במבחן נשאלו עפ"י רמה עולה. על סמך תצפיות הם הניחו שאינטליגנציה מתפתחת עם הגיל. שאלה במבחן, אשר 60% מהילדים בעלי אותו הגיל ענו עליה נכון, התאימה, לדעתם, לאותה קבוצת הגיל ובעזרת השאלה הנ"ל (ועוד מספר רב של שלאות אשר נעו על הקריטריון הנ"ל) נקבעת הנורמה המצופה מאותה קבוצת גיל. הנחת היסוד שלהם הייתה שילד מפגר דומה לילד נורמאלי אך צעיר יותר, כלומר ההבדל ביניהם הוא כמותי ולא איכותי. מטרתם הייתה למדוד את הפרש הגיל הכרונולוגי של הילד לגילו השכלי. במהלך השנים המבחן עבר עדכונים.

ד.      

ה.      מנת המשכל היא ציון הכושר השכלי של הפרט יחסית לבני גילו.
ו.        התפלגות מנות המשכל באוכלוסיה היא נורמאלית (פעמון גאוס). הממוצע הוא 100 (85-115)
ז.        אצל מבוגרים מנת המשכל מחושבת ע"י השוואת ציונים לבין בני אותו הגיל כדי לקבל תוצאות מהימנות ולא מסולפות.
ח.      מבחן וקסלר- בודק יכולות מילוליות (ידע, צד שווה, אוצר מילים, חשבון, הבנה וזכירת ספרות) וגם ביצועיות (השלמת תמונות, סידור תמונות, סידור קוביות, סימן מספר והרכבת עצמים). במבחן וקסלר מתקבלים 4 ציונים (לכל תת מבחן, לכל חלק וציון כללי).
ט.      מאפייני האינטליגנציה ככלי מדידה- מהימן, תקף, אובייקטיבי, יעיל ואחיד.
י.        הביקורת העיקרית על מבחני אינטליגנציה היא שמנת משכל לא זהה בהכרח לאינטליגנציה. בקורות נוספות- כולל בעיקר מרכיבים מילוליים (גם בחלק הביצועי), לוקים בהטיה תרבותית, תוצאות המבחן מושפעות ממאפיינים אישיותיים (מוטיבציה, חרדה, עייפות וכ"ו...).
יא.    אינטליגנציה מושפעת גם מתורשה וגם מסביבה, חילוקי הדעות הם בעיקר על הגורם המשפיע יותר.
יב.     מחקרי מתאם- בודקים את המתאם במנות המשכל של הנבדקים בעלי קרבה תורשתית שונה.
יג.      ממצאים שתומכים בתורשה- תאומים זהים שגדלו בנפרד > תאומי אחווה שגדלו יחד.גתאומים זהים שגדלו בנפרד > אחים רגילים שגדלו יחד או נפרד.גהורים לילדים ביולוגים > הורים לילדים מאומצים.
יד.     ממצאים שתומכים בסביבה- תאומים זהים שגדלו יחד > תאומים זהים שגדלו בנפרד.גתאומי אחווה שגדלו יחד > אחים רגילים שגדלו יחד.ג אחים שגדלו יחד > אחים שגדלו בנפרד.
טו.    מחקרי אימוץ- מנת המשכל של ילדים מאומצים גבוהה מהממוצע (הסבר סביבתי).
טז.    מחקרי טיפוח- בדקו אם אפשר להעלות את מנת המשכל בעזרת טיפוח סביבתי (הסבר סביבתי) (המחקר של סקילס על המפגרות).
יז.      מסקנה- תורשה קובעת את הגבול העליון של רמת האינטליגנציה שאדם יכול להגיע בהתפתחותו ולסביבה יש אפשרות לפעול ולשנות רק עד לגבול העליון שקובעת התורשה.

אישיות

א.      אישיות היא דרך החשיבה, ההרגשה וההתנהגות הקובעת את הסגנון הייחודי של האדם ומשפיעה על קשריו עם הסביבה.

ב.       מרבית הגישות לאישיות מתייחסות למבנה ולתהליך האישיות, למרות השנוי ביניהן. מבנה, הכוונה לחלקים המרכיבים את האישיות ותהליך הכוונה לכוחות המרכזיים המניעים את האדם (דינמיקה). שלוש הגישות העיקריות הן: הפסיכואנליטית, ההתנהגותית-קוגניטיבית וההומניסטית-פנומנולוגית.

ג.        עפ"י פרויד, האישיות מורכת משלוש רמות מודעות: מודע, סמוך למודע ותת מודע (צנזור). בנוסף, האישיות של האדם מורכבת משלושה חלקים מרכזיים: סתמי (אינסטינקט החיים ואינסטינקט המוות, עקרון ההנעה והכאב, אינסטינקט המין), אני (עקרון המציאות) והאני העליון (עקרון המוסר).

ד.       האישיות היא דינאמית. האינסטינקטים=אנרגיות.

ה.      עקרון ההומיאוסטזיס (שווי משקל). אם אין שווי משקל, הדבר גורם לאדם להפעיל אינסטינקט מסוים כדי לחזור ממצב של מתח למצב של שלוהו ורוגע.

ו.        חוק שימרו אנרגיה.

ז.        הלבידו הוא האנרגיה המזינה את אינסטינקט המין.

ח.      עפ"י פורייד, מטרת החיים היא מוות.

ט.      עקרון הסיבתיות (דטרמיניזם)- הסיבה להתנהגויות מסוימות (מסווה בדרך כלל).

י.        חרדה- רגש לא נעים המלווה בתחושות גופניות, המזהיר את האדם מפני סכנה אפשרית.ף (חרדה מציאותית= מציאות מאיימת= פחד, חרדה נוירוטית= סתמי מאיים, חרדה מוסרית= סופר אדו מאיים).

יא.    מנגנוני הגנה- תפקידם להפחית את רמת החרדה. הם אסטרטגיה שהאדם משתמש בה כדי להתגונן מפני ביטוי חיצוני של דחפי הסתמי מצד אחד ומפני לחצי האני העליון מצד שני. הם פועלים ברמה לא מודעת ומעוותים את תפיסת המציאות (=הונאה עצמית).

יב.     סוגי מנגנוני הגנה- הדחקה, עידון (=סובלימציה), הכחשה, השלכה, התקה, שיכלון ואינטלקטואליזציה.

לחץ

א.      לחץ- הרגשה סובייקטיבית.

ב.       מודל התגובה- לחץ הוא מצב פנימי הנחווה בארבע משורים שונים: פיזיולוגי (מערכת סמפטטית ופרסמפטטית, "תסמונת ההסתגלות מחדש" עפ"י סליה- אזעקה התנגדות ותשישות. סליה הגדיר לחץ כתגובה כללית ואחידה של הגוף על מערכותיו השונות לכל דרישה המופעלת עליו), התנהגותי (עוררות, פגיעה בתפקוד, שיתוק), רגשי (חרדה, כעס, תוקפנות ודיכאון,=אזעקה) וקוגניטיבי (דימויים קטסטרופאליים, הפרעות חשיבה, הפרעות קשב והפרעות זיכרון).

ג.        מודל הגירויים- לחץ הוא מצב המאופיין בעומס, הקונפליקט, בחוסר שליטה או בשינוי- הן לטובה והן לרעה המחקר של פבלוב עם הכלב האליפסה והעגול, המחקר של פנץ ואפשטיין על הצנחנים, המחקר של גלאס וזינגר על הרעש ושתי הקבוצות, המחקר של הולמד ורי על סולם ההסתגלות מחדש, שימושיו ומגבלותיו).

ד.       מודל האינטראקציה- לחץ הוא מצב תופעה סובייקטיבית והוא מושפע מהערכת המצב שעושה הפרט ע"י שני שלבים: הערכת המצב כמאיים והערכת יכולת ההתמודדות עם המצב, במידה והוא נתפס כמאיים (המחקר של מאל על הסטודנטים שנבחנו בבחינת קבלה לבית ספר לרפואה).

ה.      בחינה הוא מצב לחץ וזאת ניתן לאפיין עפ"י שלושת המודלים הנ"ל.

ו.        התמודדות ממוקדת בבעיה- התמודדות מטרימה (איסוף מידוע ופתוח תוכנית פעולה ולאחר מכן משחק תפקידים או פתרון הבעיות באופן ישיר, המחקר של אלברט עם החולים לפני ניתוח), חיסון נגד לחץ (הגדרה מחדש של הבעיה, של רכישת המיומנויות ותרגול בהן ושלב יישום המיומנויות במצבי לחץ אמיתיים).

ז.        התמודדות ממוקדת ברגשות- מנגנוני הגנה (שיטה לא מודעת, לא משנה את מצב הלחץ אלה משנה את האופן שבו מצב הלחץ נתפס ע"י האדם, מעוותים את המציאות= הונאה עצמית), הערכה מחדש של המצב (המחקר של לנגר על חולים לפני ניתוח), שיטות הרגעה (טפול תרופתי, פעילות גופנית, תרפיה)=יצירת רגיעה גופנית מבחינה רגשית וקוגניטיבית.

ח.      דרכי התמודדות הממוקדות גם ברגשות וגם בבעיה יחדיו- תמיכה חברתית (ספור מידע והדרכה, תמיכה רגשית, הגברת הביטחון אצל הפרט, שותפות גורל, תמיכה חומרית- המחקר של נאקולאס על הנשים בהריון  וסולם הולמס וריי).

פרוייד

א.      ההנחה המרכזית של פרוייד היא שהתנהגות האדם מונעת ע"י דחפיו. (לפירוט נוסף ניתן לעיין בנושא "אישיות").

ב.       אזור ארוגני- איזור בגוף הגורם הנעה גופנית מינית. בכל שלב יש איזור ארוגני אחר (מלבד שלב החביון).

ג.        מכלול השלבים נקראים פסיכו סקסואליים. אדם וסביבתוà ß אזור ארגוני.

ד.       תקופה מכרעת- שלב בהתפתחות (בעיקר בגילאים המודמים) שבו על האדם לפתור קונפליקט או משבר בצורה נכונה. במידה ולא פתר קונפליקט זה בצורה נכונה (או כלל לא פתר אותו) לאותו אדם יגרמו בעיות באישיותו העלולות ללוותו כל חייו, אם לא יטופלו.

ה.      5 השנים הראשונות הן המכריעות בהתפתחות האדם.

ו.        קיבעון- נוצר כאשר אדם "תקוע" בשלב מסוים= התנהגותו תואמת במידה רבה את המאפיינים של השלב שבו התרחש הקיבעון.

ז.        נסיגה- שאדם חש חרדה גדולה שקשה לו להתמודד עמה או חוסר בטחון הוא נסוג לשלב התפתחותי קודם, כי שם הוא חש בטחון.

ח.       

ט.      הביקורות העיקריות על התיאוריה- נבדקה על אנשים בעלי הפרעות נפשיות קשות, אינה מדעית )=אי אפשר לשחזר תצפית קלינית), לא היה גיבוי אמפירי, המטפל אל צופה אובייקטיבי, אי אפשר לשחזר דברים כדי לראות אם חוקרים נוספים מגיעים לתוצאות דומות, גם המחקרים שנעשו כדי לשחזר את התיאוריה נעשו במטרה לתת סימוכין לתיאוריה ולאו דווקא לבחנה, אינה ניתנת לאישוש או להפרחה. בנוסף: תסביך אדיפוס אינו אוניברסאלי, ההסבר בתסביך אלקטרה שבנות מרגישות נחותות בגלל שאין להן פין אינו מקובל קיום, הסבריו של פרוייד להומוסקסואליות אינם מקובלים קיום כיוון שנמצא שיש לכך גם בסיס ביולוגי, ונמתחה ביקרות על כך שפרוייד טען שתפוסים שונים של אנשים נוצרים כתוצאה מקיבעון בשלבים מסוימים אך נמצא שהתפוסים הנ"ל נוצרים גם מגורמים אחרים.

אריקסון

א.      אריקסון שם דגש על יחסי גומלין בין הפרט לסביבתו.

ב.       האדם מתפתח כל חייו.

ג.        מכלול השלבים הוא פסיכו סוציאלי.

ד.       תקופה מכרעת, קיבעון, נסיגה- (ראה פרוייד).

ה.      קיפאון- התנוונות, עצירת התפתחות (נפשית).

ו.        כל שלב מאופיין בקונפליקט או במשבר.

ז.        השלבים: 1. אמון לעומת חשד 1-0, האם צריכה להיות קשובה לצורכי התינוק, להיענות                   ע               לצרכיו, להעניק לו יחס חם, יציב וקבוע. האמון מתפתח כלפי האם, הסביבה  ע             ע               והעצמי.                     כ                                                                                                        ר           2. אוטונומיה לעומת בושה 3-2, מתפתחת אוטונומיה כאשר מאפשרים לילד לבצע  ח כ               דברים בעצמו.

      כ           3. יוזמה לעומת אשמה  6-4, מתפתחת יוזמה כאשר מאפשרים לילד לבצע את כ ד דדדדדדד           יוזמותיו.

כ                 4. חריצות לעומת נחיתות 12-6, תתפתח חריצות במידה והילד יצליח במשימות הבית כ כ                  ספריות (גם הלימודיות וגם החברתיות).

כ                       5. זהות לעומת טשטוש, תקופת ההתבגרות, תתפתח זהות כאשר תתאפשר למתבגר גג ג  ג ג                      תקופת מורטוריום לחיפושים והתנסויות. המתבגר נמצא בקבוצת בני גילו  ר כ ככ ככככככ                  (=קבוצת השווים) שנותנת לו משוב, מספקת לו מידע, דגם חיקוי, הזדהות יייייייייייייייייייייייייי והשוואה חברתית.

            כ           6. אינטימיות לעומת בדידות, תקופת הבגרות הצעירה, מתאפשרת אינטימיות בזוגיות  כככככככככככככ  ככאשר ישנה יכולת של התפשרות, ויתור, אמון וזהות עצמית.

כ                       7. פוריות לעומת קיפאון, תקופת הבגרות, מתאפשרת פוריות כאשר האדם ייצור  ככככככככככככווווווובמשפחתו, בעבודתו ובחברתו.

כ                       8. שלמות לעומת ייאוש, תקופת הזקנה, יתאפשרו סיפוק ושלמות כאשר האדם  גגגגגגגגגגגגגגגגגגגגג המתבונן על חייו שעברו ירגיש נחת, סיפוק ושלמות.

עיבוד מידע חברתי

א.      תהליך ייחוס- תהליך שבאמצעותו אנו מחפשים אחר הסיבות שמאחורי התנהגות הזולת או התנהגותנו.

ב.       היידר טען שבני האדם מחפשים סיבות לתופעות משני מניעים עיקריים: הבנת העולם החברתי ושליטה בו.

ג.        עקרון ההשתנות המשותפת- אם א' קורה משמע גם ב' יקרה. אם א' לא קורה אז גם ב' לא יקרה (א= סיבה, ב= תוצאה).

ד.       סיבתיות פנימית- סיבה הקשורה לאדם עצמו.

ה.      סיבתיות חיצונית- סיבה הקשורה לגורם חיצוני לאדם עצמו.

ו.        כאשר אנו יודעים אם הסיבה היא פנימית או חיצונית נוכל לשלוט טוב יותר בחיינו ולחזות טוב יותר את העומד להתרחש.

ז.        קלי פיתח תיאוריה הנקראת "התיאוריה התלת מימדית של קלי" והיא מסבירה כיצד מיישם האדם את עקרון ההשתנות המשותפת ביום יום עפ"י שלושה מימדים שמשמשים מקור מידע: מובחנות, עקביות וקונצנזוס (באמצעות קריטריונים אלה מסיק האדם אם הסיבה פנימית או חיצונית).

ח.      שהמובחנות גבוה, העקביות גובהה והקונצנזוס גבוהה אזי הסיבה חיצונית.

ט.      שהמובחנות נמוכה, העקביות גבוהה והקונצנזוס נמוך אזי הסיבה היא פנימית.

י.        שהמובחנות נמוכה והקונצנזוס גבוהה אזי הסיבה היא גם פנימית וגם חיצונית.

יא.    שהמובחנות גבוהה והקונצנזוס נמוך המידע מבולבל ולא ניתן לייחס את התופעה לגורם חיצוני או פנימי.

יב.     עקרון הניכוי- הנטייה להמעיט בחשיבותה של סיבה אפשרית להתנהגות מסוימת, כאשר קיימות סיבות אפשריות נוספות (המחקר של ג'ונס עם הצוללנים והאסטרונאוטים).

יג.      עקרון ההגברה- הנטייה להגביר בחשיבותה של סיבה אפשרית, כאשר קיים לה גורם מעכב או מקשה.

יד.     סכימה- יחידת ידע מאורגן המסייעת לנו להטמיע גירויים שחושנו קולטים, ולתת להם משמעות.

טו.    סוגי סכמות- עצמי, של אנשים, של תפקידים, של אירועים וחברתית (=סטריאוטיפית).

טז.    הסכימה משפיעה על תהליכים קוגניטיביים רבים: קשב, זכירה, פירוש המידע, השלמת פערים ופתרון בעיות.

יז.      ציפיות של אדם מושפעות מהסכמות שלו, אך עם זאת גם הציפיות של האדם משפיעות על תהליכי עיבוד המידע החברתי שלו (="אפקט פגמליון"= נבואה שמגשימה את עצמה, המחקר של רוזנטל וג'יקובסון על מורים ונתוני תלמידים).

עמדות

א.      עמדה- מושג מופשט שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולעתים אף לחזות אותה. העמדה מוגדרת כהערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט מסוים על אנשים, על עצמו, על אובייקטים ועל נושאים מסוימים.

ב.       מאפייני העמדות- יציבות יחסית, כלליות, מתייחסות לנושא מסוים, מבטאות יחס שלילי או חיובי כלפי מושא העמדה, בעלות עוצמה שונה, נבדלות אלה מאלה בחשיבותן.

ג.        מרכיבי העמדה- קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי.

ד.       חוסר התאמה- בין מרכיבי העמדה, בן עמדה כוללנית לעמדה ספציפית, בין עמדות להתנהגות. (המחקר של לנדיס על מורים, תלמידים וגזעם).

ה.      תפקידי העמדה בחיי הפרט- אסטרטגיה קוגניטיבית של עיבוד מידע (=סינון גירויים, פירושם והסקת מסקנות מהם), מסייעת בקבלת החלטות (החקר של פזיו עם הפאזלים), עוזרת לשמירת דימוי עצמי חיובי.

ו.        רכישת עמדות- התניה קלאסית (המחקר של סמית ואנג'ל על מכוניות ובחורות), התניה אופרנטית (המחקר של אינסקו על השאלון הטלפוני לסטודנטים בקשר לפסטיבל), חיקוי והזדהות (המחקר של ניקומב עם נשים שמרניות בקולג'), תהליכים קוגניטיביים של הסקת מסקנות.

ז.        דיסוננס קוגניטיבי- אי התאמה בין דעות, עמדות ואמונות או תפיסות של האדם.

ח.      הנחת היסוד של תיאוריה זו היא שאנשים רוצים לשמור על התאמה בין המרכיבים קוגניטיביים כי כך הם חשים רגועים יותר ויציבים יותר.

ט.      דיסוננס- חוסר איזון.

י.        קונסוננס- איזון.

יא.    הגורמים המגבירים דיסוננס- חשיבות האמונות המעורבות בדיסוננס, יחס בין מרכיבים דיסוננטיים לקונסוננטים, עוצמת על אחת מן האמונות הנמצאות בדיסוננס, העדר הצדקה חיצונית (המחקר של פסטינגר עם הסלילים והמסמרים), מצבים של קבלת החלטה, מצבים של השקעה רבה.

יב.     הפחתת עוצמת הדיסוננס- שינוי עמדה אחת, איסוף מידע, המעטה בחשיבות הקונפליקט, שינוי המאזן בין הקוגניציות.

יג.      תיאורית שווי המשקל של היידר- בין אדם לזולתו. ההבחנה הייתה שאנשים מונעים לשמור על שווי משקל הרמוני מבחינה קוגניטיבית ורגשית בין עמדותיהם שלהם לבין העמדות של האחרים. שלושת המרכיבים במודל הם: הפרט בעל העמדה, האדם האחר שהפרט מקיים עמו יחסי גומלים, הנושע שבהקשרו נוקטים הפרט והאדם האחר עמדה כלשהי.

יד.     כיצד האדם יגיע לשווי משקל- ישנה את עמדותיו בנושא, ישתנה את עמדותיו כלפי האחר, יגרום לאחר לשנות את עמדותיו כלפי הנושא.

טו.    עפ"י היידר, מצב של חוסר איזון משמש מצב לשינוי עמדות (=דיסוננס חיצוני בין הפרט לאחרים).