העלייה השלישית- 1923-1919

רקע כללי: תקופת העלייה השלישית התחילה ב-1919 והסתיימה ב-1923 עם המשבר הכלכלי הגדול שפרץ בארץ.בעלייה זו עלו לארץ כ37 אלף איש רובם מארצות מזרח אירופה. ניתן לחלק את תקופת העלייה הזו ל2 עד 1921 בלט בה האלמנט החלוצי. מ1921 נמצא האלמנט החלוצי בירידה. אולם כמו בעלייה השנייה הגורם המשפיע בעלייה היה שוב הגורם החלוצי.

גורמי העלייה השלישית:

1.    הצהרת בלפור- עוררה התלהבות ויצרה ציפיות ובנוסף התחלפות השלטון הטורקי בארץ בבריטי.

2.    שחרור עמים מדוכאים באירופה ותקומתם המדינית

3.    הזעזועים החברתיים שעברו על אירופה לאחר מלה"ע הI.

4.    המהפכה ברוסיה ומלחמת האזרחים לוו בפרעות כנגד היהודים

5.    גל פרעות בארצות שזכו לעצמאות לאחר מלה"ע הI. (לדוגמא פולין)

6.    לחץ כלכלי בארצות מזרח אירופה.

חשוב להדגיש שבראשיתה הייתה העלייה השלישית ללא עידודם של המוסדות הציוניים הרשמים שחששו ליכולת הקליטה של הארץ לאחר מלה"ע וכן חששו מסגירת שערי הארץ ע"י הבריטים.

אופייה החברתי של העלייה הIII. רוב העולים היו צעירים חסרי אמצעים שנמנו בחלקם הגדול על תנועת החלוץ (שמנהיגה בחו"ל היה טרומפלדור) ותנועת השומר הצעיר. העולים הגיעו ארצה כחלוצים תוך רצון לבנות את הארץ מתוך עבודה חלוצית. בבסיס האידיאולוגיה שלהם  עמדה החשיבות של מעמד הפועלים וכן חלוציות , שיתופיות (הון לאומי) והתיישבות.

פעלה והשגייה של העלייה השלישית:

סלילת כבישים ועבודות ציבוריות- עולי העלייה שאפו לעבוד בחקלאות, אולם המצב הקשה בארץ הביא לכך שרוב האיכרים העדיפו להעסיק ערבים ויכולת הקליטה בעבודות חקלאיות הייתה מוגבלת ביותר. נוצר מצב שהעולים התהלכו באפס מעשה והיה הכרח למצוא פתרון תעסוקתי.מפלגות הפועלים התארגנו ופנו לשלטון הבריטי בבקשה לקבל עליהם עבודות ציבוריות. בקיץ 1920 מסרו השלטונות הבריטים לידי "אחדות העבודה" את האחריות על סלילת הכביש טבריה-צמח. במקביל קיבלו מפלגות הפועלים אחריות על סלילה ושיפוץ  של כבישים ודרכים נוספות. בשנים 1920-1921, תפסו העבודות הציבוריות מקום ראשון בקליטת העלייה, העולים לא רק סללו כבישים אלא גם הכשירו קרקע, ייבשו וניקזו ביצות, חפרו תעלות סללו פסי רכבת ועוד. שנים אלו קיבלו את הכינוי "תקופת הכבישים". העבודה בתקופה זו יצרה הווי מיוחד של מחנות אוהלים באתרי העבודה, בהם חיו הפועלים חיי שיתוף והם היוו רקע להמשך הפעולה והיצירה במסגרת שיתופית.

גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור-כחצי שנה אחרי נפילתו של יוסף טרומפלדור בקרב יוסד במחנה הבודה בכביש טבריה-צמח, גדוד עבודה והגנה לזכרו. תוך שנה הצטרפו לגדוד מעל 500 חברים. הגדוד עסק במגוון רחב של פעולות ובהם שיקום כפר גלעדי, תיקוני רכב, בניית מסילת ברזל ואף הקים את קיבוץ עין חרוד ותל יוסף בעמק יזרעל. מחלוקות פנימיות בתוך הגדוד הביאו לפירוקו בשנת 1928.

רכישת עמק יזרעל- בשנת 1921 נרכש עמק יזרעאל ע"י ה"קרן הקיימת לישראל" וניתן היה להתחיל בהתיישבות בהיקף נרחב בעמק. חלק גדול מאדמות העמק היו ביצות והיה צורך לייבשם. ייבוש הביצות נעשה ע"י חפירת תעלות ניקוז. ייבוש העמק הוביל ליצירתם של שטחי חקלאות פוריים חדשים ובכך הונח הייסוד להתיישבות נרחבת בעמק יזרעאל.

הקמת צורות התיישבות חדשות-הקו שאפיין רבים מעולי העלייה הIII היה רצונם ליצור מסגרת לחיי שיתוף. חיפוש זה הוביל להקמתן של צורות חדשות של התיישבות חקלאית בארץ:

הקבוצה הגדולה (קיבוץ): מבנה הקבוצה כפי שגובש בדגניה לא ענה על הציפיות והצרכים של עולי העלייה השלישית. בשנים 1919-1920 צמח רעיון הקבוצה הגדולה. בבסיס הרעיון עומדת ההכרה שיש לקלוט ולהגדיל את הקבוצה במספר רב יותר של חברים חדשים. הקבוצה הגדולה המכונה גם בשם קיבוץ קרמה עור וגידים והקיבוץ הראשון שהוקם היה בית אלפא.

מושב העובדים-המושבים הראשונים הוקמו בעלייה השלישית וביסודם עומד העקרון של עבודה חקלאית אינדיבידואלית  (עצמאית) של כל משפחה, תוך השקעה עצמאית של כל מתיישב.אבל במקביל ישנם גם יסודות שיתופיים כמו קנייה ומכירה מאורגנים, השתתפות במוסדות הציבור. מושב העובדים הראשון שהוקם היה נהלל והשני כפר יחזקל.

הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י-מפלגות הפועלים "פועלי ציון" ו"הבלתי מפלגתיים" התאחדו והקימו מפלגה "אחדות העבודה". מפלגה זו פעלה במקביל למפלגת "הפועל הצעיר". שתי מפלגות פועלים אלו החליטו להקים ארגון משותף של הפועלים יהודים בא"י "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י".  המטרות בהקמת הארגון היו:

1.                                        פיתוח המשק

2.                                        הגנה על הפועלים מפני המעסיקים ושיפור תנאי עבודתם.

3.                                        איגוד של מפלגות הפועלים הפוליטיות בא"י.

בין הפעולות שיזמה ההסתדרות היו: 1. הקמת בנק "בנק הפועלים"2 . הקמת קופת חולים "קופת חולים כללית" 3.פיתוח התעשייה- הקמת קואפרטיבים כמו "סולל בונה". 4. הקמת שכונות פועלים ליד הערים כמו שכונת בורוכוב בתל אביב.5. הקמת זרם חינוך עצמאי- זרם העובדים. 6. ייסוד הוצאות ספרים ועיתונים- "עם עובד", עיתון דבר.

כינון מוסדות פוליטיים של היישוב- ב1929 נבחרה אסיפת הנבחרים ומתוכה נבחר וועד לאומי. מוסדות אלו שמשו ב28 השנים הבאות רשות מחוקת ורשות מבצעת של המדינה שבדרך. במקביל הוקמה גם הרבנות הראשית שתפקידה היה לפקח על החיים הדתיים בארץ.

אנשי הפועל המזרחי בעלייה השלישית: ביו עולי העלייה השלישית היו גם צעירים דתיים שהשתייכו לתנועת "המזרחי " הדתית  . פועלים אלו התקשו להשתלב עם חלוצי העלייה השלישית וזאת מהסיבה שההווי ואורח החיים של העולים היו מנוגדים לערכי היהדות הדתית (לדוגמא בעיות של מטבחים לא כשרים, עבודה בשבת). כמענה לבעיה הוקמה ב1921 "הסתדרות הפועל המזרחי" שהיתה הארגון הארצי של הפועלים הדתיים. ביסודו של ארגון זה עמדה המטרה להקים התיישבות חקלאית שיתופית וליצור מסגרת של  "תורה ועבודה". הפועל המזרחי החל להקים מוסדות משלו ופעל מחוץ להסתדרות העובדים הכללית. חברי הפועל המזרחי ראו חשיבות בהתיישבות השיתופית מהסיבה שהתיישבות חקלאית שיתופית היא הביטוי של התחייה היהודית ודרכה אפשר לבנות את הארץ על יסודות בריאים. השיתופיות גורמת לגיבושם של חברים רבים ביחד ומחנכת אותם לחיים חברתיים ברוח התורה. באשר לסוג ההתיישבות העדיפו חלוצי הפועל המזרחי את ההתיישבות במושב השיתופי על פני הקיבוץ וזאת משתי סיבות עיקריות:

1.    המושב נתפס כפוגע פחות בחופש ובעצמאות הפרט לעומת הקיבוץ שסמכותו המרכזית מגבילה את חופש הפרט.

2.    חלק גדול מצעירי הפועל המזרחי הסתייגו מרעיונות הסוציאליזם וראו את הקיבוץ כמייצגם בצורה הרבה יותר חריפה מאשר המושב השיתופי.

מנהיגו של הפועל המזרחי בשנות ה20 היה ר' שמואל חיים לנדאו (שח"ל). שח"ל טבע את הסיסמא "המרד הקדוש" שפירושה מרד בשגרה הדתית שהתפתחה בעם ישראל בעיקר בהקשרה הכלכלי יצרני, ורצון לשנות את הסדר החברתי המסורתי היה בגולה של עבודה במקצועות לא יצרנים (כמו מסחר והלוואה בריבית). ע"פ הרעיון הזה חובה ליצור בא"י חברה דתית עובדת ויצרנית. ישנה חשיבות לעבודת כפיים ולעבודת אדמה- עבודה חקלאית מביאה לשותפות ומחנכת לחיים חברתיים ברוח התורה: שילוב תורה ועבודה, שיבה לדרך אבותינו.

סיכום: הישגים: 1. במשך כ4 שנים גדל היישוב בארץ כמעט פי 2 עד למאה אלף יהודים 2. נוצרו צורות התיישבות חדשות: המושב, הקיבוץ. 3.הערים התרחבו ונוסדו בהם שכונות פועלים. 4. רכישת עמק יזרעאל 5. נוסדו המוסדות המרכזיים של התנועה הציונית ושל תנועת הפועלים בא"י (אסיפת הנבחרים, ועד לאומי, ההסתדרות העובדים, בנק הפועלים, קופת חולים)

העלייה הרביעית- 1929-1924

רקע כללי: משנת 1924 ואלך משתנה אופייה של העלייה לא"י. כבר באותם שנים כונתה העלייה החדשה, העלייה הרביעית. בשנים אלו עלו לארץ כ80,000 איש שרובם ממזרח אירופה. כ50% מהעולים היו מפולין. העלייה הרביעית נתנה דחיפה חזקה מאוד להתיישבות העירונית בא"י ובעיקר לעיר ת"א.

גורמי העלייה:

1.    אנטישמיות- היהודים בארצות מזרח אירופה המשיכו לסבול מאנטישמיות ובמיוחד בפולין שלאחר קבלת עצמאותה גברו בה הקנאות הלאומנית ושנאת היהודים. גם בליטא וברומניה התגברה השנאה כלפי היהודים.

2.    לחץ כלכלי- בפולין הטיל שר האוצר גראבסקי שורה של מסים כבדים שפגעו בשכבת הסוחרים היהודים.

3.    חוקי הגירה בארה"ב- ארה"ב הגבילה את חוקי ההגירה שלה בתקופה זו. כך שיהודים רבים הגיעו לא"י כי לא יכלו להגר לארה"ב.

אופייה החברתי של העלייה הרביעית:

1.    לעומת העלייה השלישית שהייתה ברובה עלייה חלוצית בעיקרה ורוב העולים היו אנשים צעירים, רווקים וחסרי אמצעים, הייתה העלייה הרביעית  ברובה עלייה של אנשים בעלי משפחות, אנשי המעמד הבינוני, אנשי תעשייה, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים.

2.    מרבית העולים לא באו לארץ כדי לשנות את אורח חייהם  וליצור חברה חלוצית חדשה (כמו בעליות השנייה והשלישית) אלא רצו לגור בעיר ולהמשיך את אורח החיים שהיה להם בארצות מולדתם.

3.    מרבית העולים הגיעו ארצה בכוחות עצמם ולא באמצעות ארגונים מחוץ לארץ (כמו העלייה השלישית)

פעלה והישגיה של העלייה הרביעית: מעצם היותה עלייה עירונית ברובה, השפיעה העלייה הרביעית בעיקר על התפתחות המרכזים העירוניים. להלן יוצגו הישגיה של העלייה:

1.                התרחבות הערים- ההשפעה הרבה ביותר הייתה על העיר תל אביב שאוכלוסייתה הכפילה את עצמה במהלך העלייה, מ20 אלף ל40 אלף. גם בחיפה גדלה האוכלוסייה היהודית ב80%. עלייה זאת מבטאת את העלייה במעמד וחשיבות העיר.

2.                התפתחות ענף הבניין- העלייה הביאה עמה תנופת בנייה גדולה. ענף הבניין נעשה לענף כלכלי חשוב ביותר בארץ. הן כמקור תעסוקה והן כמקור להשקעה. ב1924 הוקמה חברה קבלנית בשם "סולל בונה".

3.                התפתחות ענף התעשייה- יחד עם התפתחות הבנייה התפתח גם ענף התעשייה בא"י. בעלייה הרביעית החלו להקים בתי חרושת (חברת החשמל, מפעלי ים המלח), בתי דפוס ומפעלי טכסטיל בגדלים בינוניים וקטנים (בתי מלאכה). רובם קמו בהשקעה פרטית וללא תמיכה של המוסדות הלאומיים.

4.                רכישת קרקעות- ב1928 נרכש ע"י הקק"ל גוש קרקעות במפרץ חיפה עכו. גוש זה נקרא עמק זבולון כשעל השטח תוכנן להקים עיר חדשה ומפעלי תעשייה. ב1929 נרכשו אדמות בשרון- אדמות "עמק חפר". השטח היה אמנם ביצתי אך בעל פוטנציאל חקלאי גבוה. כמו כן הוא היה חשוב ליצירת רצף יהודי בין תל אביב לחיפה.

5.                חקלאות והתיישבות חקלאית-לחלק מהעולים בעלייה הרביעית לא היה עניין להתיישב בערים והם פנו להתיישבות חקלאית פרטית. אנשים אלו רכשו אדמות והקימו ישובים עצמאים. רוב הישובים החדשים הוקמו בשרון, כמו בני ברק, הרצליה וכפר גנים. הישובים החדשים התפתחו על יסוד ענף ההדרים. התפתחות ענף ההדרים הייתה התופעה הכלכלית החשובה ביותר בענף החקלאות בעלייה הרביעית.

6.                ייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים- מנהיגי היישוב ראו חשיבות רבה בהתפתחות התרבותית בארץ ואמנם ב1925 הם הקימו אוניברסיטה ראשונה בא"י- האוניברסיטה העברית בירושלים.

משבר העלייה הרביעית: בשנת 1926 פרץ בארץ משבר כלכלי שפגע בעלייה הרביעית. משבר זה פגע בתנופת הבנייה וגרם גם לירידה מהארץ.אולם ב1928 החל להשתפר המצב והעלייה לארץ התחדשה.

שאלות בגרות

שאלה 1

 "הארץ לא תיבנה בדרך אחת על-ידי מעמד אחד בשיטה אחת..." (מ' גליקסון).

א. הצג את גישותיהם המנוגדות של אנשי העלייה השלישית ושל אנשי העלייה

הרביעית לגבי בניין הארץ. (12 נקודות)

ב. תאר שלושה הישגים של כל אחת מעליות אלה (סה"כ 6 הישגים). (13 נקודות)

תשובה 1

ב. הישגים:

העלייה השלישית:

קבוצות; גדוד העבודה; כבישים; מפלגות; הסתדרות כללית.

העלייה הרביעית:

התפתחות העיר - תל-אביב; עמק זבולון; הדרים; תעשייה; התפתחות ענף

הבנייה; המחנה האזרחי; זרמים בחינוך; האוניברסיטה.

שאלה 2

הסבר מדוע דגלו אנשי "הפועל המזרחי" בהתיישבות שיתופית, ומדוע הם העדיפו בשנות ה-20 את

מושב העובדים על פני הקיבוץ.

תשובה 3

מדוע דגלו אנשי "הפועל המזרחי" בהתיישבות שיתופית:

הסבר - %50

 התיישבות חקלאית שיתופית מאפשרת בניית חברה חדשה בארץ-ישראל המושתתת על ערכי

 צדק ויושר חברתיים התואמים את רוח התורה.

מדוע הם העדיפו בשנות ה-20 את מושב העובדים על פני הקיבוץ:

הסבר - %50

 למושב יש יתרונות של חברה שיתופית, אך הוא אינו מגביל את חופש הפרט כמו הקיבוץ.

 החלוצים הדתיים שהגיעו ממזרח אירופה הסתייגו מהסוציאליזם ולכן העדיפו את המושב

 השיתופי, שנתפס כביטוי פחות מובהק של הסוציאליזם מאשר הקיבוץ.

שאלה 4

א. הסבר שני ערכים שבהם דגלו אנשי העלייה השלישית. (6 נקודות)

ב. תאר שלושה הישגים של אנשי העלייה השלישית, והסבר כיצד הם מבטאים את

הערכים שבהם דגלו. (9 נקודות)

ג. מדוע הוקמה הסתדרות "הפועל המזרחי"?

הסבר את רעיון "המרד הקדוש" של אנשיה. (10 נקודות)

תשובה 4

א. ערכים שבהם דגלו אנשי העלייה השלישית:

הסבר 2 ערכים - %50 לכל ערך

 עמל כפיים - עבודה עברית בכל ענפי המשק כתנאי להגשמת הציונות ולהקמת חברת מופת.

 סוציאליזם - הקמת חברה שוויונית והשלטת צדק חברתי ועזרה הדדית.

 חלוציות - הכשרת הארץ לעולים ולדורות הבאים.

ב.הישגים של אנשי העלייה השלישית והסבר כיצד הם מבטאים את הערכים שבהם הם דגלו:

תיאור 3 הישגים - %50

הסבר כיצד כל אחד מבטא ערך - %50

 הקמת צורות התיישבות חדשות (קבוצה גדולה, מושב עובדים) - מימוש ערכים של עבודה

 שיתופית ושוויון (סוציאליזם).

 רכישת אדמות עמק יזרעאל - היאחזות בקרקע הלאום ויצירת מקומות עבודה חדשים כביטוי

 לערכים של עבודה וחלוציות.

 הקמת מפעלים תעשייתיים (נשר, שמן) - הרחבת ענפי העבודה במשק.

 הקמת הסתדרות העובדים - חיזוק וגיבוש מעמד הפועלים כמימוש של ערכי הסוציאליזם, עזרה

 בקליטת עלייה ובכיבוש העבודה כהגשמה של ערך החלוציות והעבודה.

 גדוד העבודה, סלילת כבישים ועבודות ציבוריות - חברה עובדת המממשת את ערכי העבודה, שיתופיות וחלוציות.

ג. מדוע הוקמה הסתדרות "הפועל המזרחי":

הסבר מדוע הוקמה - %50

 כדי לתת מענה לצרכים המיוחדים של הפועל הדתי

 - למשל: מקומות עבודה מתאימים ומטבחים כשרים, שלא היו אפשריים במסגרות של

 ההסתדרות וגדודי העבודה.

רעיון "המרד הקדוש":

הסבר הרעיון - %50

 מרד נגד הסדר החברתי-כלכלי שאפיין את חיי היהודים בגולה (טיפוח מקצועות לא יצרניים

 כמו: מסחר, עסקי כספים וזלזול בעמל כפיים), שהוא עיוות של ערכי התורה.

 המרד דוגל בהקמת סדר חברתי חדש בארץ-ישראל על-פי הרוח המקורית של התורה, חברה

 עובדת המתאפיינת בעבודת כפיים ועבודת האדמה.

שאלה 5

תאר שלוש צורות התיישבות שונות שהוקמו או התבססו בשנות ה-20, והסבר מניע רעיוני

להתפתחות של כל אחת משלוש צורות ההתיישבות שתיארת.

תשובה 5

צורות התיישבות שונות שהוקמו או התבססו בשנות ה-20 ומניע רעיוני להתפתחותו:

3 צורות - %16.6 לכל צורה

3מניעים - %16.6 לכל מניע

 קבוצה גדולה - קיבוץ: גאולת הקרקע ועבודת אדמה, סוציאליזם. הרחבת ענפי המשק, כולל

 מלאכה וחרושת.

 המניע: להרחבת הקבוצה יש יתרונות חברתיים וכלכליים.

 עיר: עלייה בורגנית, בני המעמד הבינוני, המשך קיום אורח חיים קודם, קפיטליזם.

 התיישבות חקלאית בהשקעת הון פרטית (בתקופת העלייה ה-4).

 המניע: שאיפה לחקלאות בלי אידאולוגיה חברתית.

 מושב עובדים: התיישבות פועלים עצמאית, עבודה אינדווידואלית.

 המניע: שמירה על אינדווידואליזם במסגרת התיישבות חקלאית.

 מושב עובדים דתי: יישום רעיון "תורה ועבודה".

שאלה 6

היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנות ה- 20 וה-30

א. הצג הבדל אחד בתחום ההתיישבות בין העלייה השלישית לבין העלייה הרביעית, והסבר

     את הסיבה להבדל זה. (7 נקודות)

ב. מה הייתה מטרת הקמתה של "הסתדרות העובדים הכללית"?

     ציין שתי פעולות של ההסתדרות בתקופת היישוב. (9 נקודות)

ג. אנשי "הפועל המזרחי" ראו בהתיישבות החקלאית בארץ-ישראל ביטוי לרעיונותיהם.

     הסבר כיצד. (9 נקודות)

תשובה 6

היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנות ה- 20 וה- 30

א. הבדל בתחום ההתיישבות בין העלייה השלישית ובין העלייה הרביעית:

1. בעלייה השלישית - התיישבות חקלאית ברובה (הקמת הקבוצה הגדולה, מושב העובדים)

     הנובעת מההרכב החברתי של העולים ומהאידיאולוגיה שלהם (סוציאליסטית).

2. בעלייה הרביעית - התיישבות עירונית ברובה (העיר תל-אביב), נובעת מהרכב העולים (ברובם -

     עירוניים, סוחרים, בעלי מלאכה).

3. בעלייה השלישית ההתיישבות החקלאית התיישבות עובדת, המתבססת על הון לאומי וקרקע

     לאומית. בעלייה הרביעית התיישבות חקלאית פרטית (אזור השרון 1924-6) המתבססת על הון

     פרטי וקרקע פרטית.

ב. מטרת הקמתה של "הסתדרות העובדים הכללית":

1. גיבוש וחיזוק מעמד הפועלים בארץ (הגנה, שיפור תנאים). ]על רקע אפשרות של פילוג מפלגתי[.

2. להפוך את מחנה הפועלים בארץ לכוח מרכזי בהגשמת הציונות.

פעולות של ההסתדרות: (יש לציין שתיים):

1. הקמת קואופרטיבים לשיווק ולייצור ("סולל בונה").

2. שירותי רווחה: קופת-חולים, לשכות תעסוקה, קופות תגמולים.

3. הקמת "זרם העובדים" בחינוך.

4. הקמת הסתדרויות מקצועיות בענפי המשק השונים, הנאבקות למען זכויות הפועל.

5. הקמת שכונות פועלים ליד הערים. (למשל "שכונת בורוכוב" ליד תל-אביב וה"קריות" בסביבות

     חיפה).

6. הוצאת ספרים ועיתונים. ("ספריית הפועלים", "עם עובד", "הקיבוץ המאוחד", "עיתון דבר").

7. קליטת עולים ויישובם בעיר ובכפר.

8. פעולות תרבות: הנחלת הלשון לעולים, הקניית השכלה כללית, מוסדות ותרבות.

9. ייזום ודרבון של עבודה עברית על-ידי קבלת עבודות (כמו העבודה בכבישים) מהמחלקה

     לעבודות ציבוריות באישור הממשלה.

ג. הסבר לכך שאנשי "הפועל המזרחי" ראו בהתיישבות החקלאית בארץ-ישראל ביטוי

     לרעיונותיהם:

1. עבודה חקלאית מביאה לשותפות ומחנכת לחיים חברתיים ברוח התורה: שילוב תורה ועבודה,

     שיבה לדרך אבותינו.

2. כבני העלייה השלישית הם נטו לחלוציות ולעקרונות של צדק סוציאלי.

3. התיישבות חקלאית יכלה לשמש שדה נסיון לבניין מדינת התורה בארץ כולה.

שאלה 7

ציין שלוש צורות התיישבות שהקימו העליות השלישית, והסבר את עיקרי האידאולוגיה

שביסודן.

תשובה 7

צורות התיישבות של העלייה השלישית והאידאולוגיה שבייסודן:

1.                            קיבוץ (הקבוצה הגדולה) - כמו קבוצה חיים בשיתוף, אין רכוש פרטי, חדר אוכל משותף, בית ילדים וכו'

2.                            מושב עובדים - שמירת הפרטיות לצד שיתופיות וחשיבות העזרה ההדדית.

3.                            מושב שיתופי-  גם ביינים בין הקבוצה למושב העובדים.

המרד הקדוש

סיסמא שהוטבעה על-ידי הרב שמואל חיים לנדוי (שח"ל).

שינוי בסדר הדתי-מסורתי שהיה קיים בגולה כלפי עבודה ומלאכה.

המרד הדגיש את תשלובת הערכים "תורה ועבודה".

מימוש הרעיון במסגרות עצמאיות (התיישבות, אגודות מקצועיות וכו').

שאלה 8

מנה שלושה מוסדות של היישוב היהודי בתקופת המנדט ותאר את הסמכויות ואת התפקידים של כל אחד מהם.

תשובה 8

אספת הנבחרים- מעין רשות מחוקקת של היישוב

תפקידיה: 1. הטלת מסים לצורך ענייני פנים 2. בחירת הוועד הלאומי

הוועד הלאומי:- מעין רשות מבצעת: מנהל את ענייני "כנסת ישראל", מוציא לפועל את החלטות "אסיפת הנבחרים"

תפקידיה: 1. אחראי על תיקי חינוך, סעד, בריאות וכיוצא באלה 2. בא כוח היישוב בפני השלטון הבריטי

רבנות ראשית: 1. פיקוח על ענייני הדת 2. פיקוח על לשכת הרבנות המקומית 3. משמשת כבית-דין דתי עליון

ההסתדרות:- טיפול במעמד הפועלים

שאלה 9

מושב עובדים-צורת התיישבות שהתגבשה בעלייה השלישית. במושב שני יסודות:

יסוד פרטי - המשפחה, עבודה עצמית במשק;.

יסוד שיתופי - קרקע לאומית, שירותים ציבוריים, שווק תוצרת וקנייתה

העלייה החמישית(1930-1939)

רקע: העלייה החמישית לארץ התנהלה לאורך שנות השלושים. במהלך שנים אלו עלו לארץ יותר ממאתיים אלף עולים. כמחצית מהעולים בעלייה הזו היו מפולין, אולם בתודעה נתפסת העלייה כעלייה של יוצאי גרמניה "העלייה היקית", וזאת מהסיבה שבעלייה הזו היה לראשונה אחוז ניכר של יהודים מגרמניה (כרבע), יהודים אלו בלטו בייחודם התרבותי והחברתי ותרמו רבות לכלכלת היישוב. בסוף שנות השלושים גדל היישוב היהודי פי שלוש מאשר הוא היה בתחילתם.

הגורמים לעלייה:

1.    עליית הנאצים לשלטון בגרמניה- עלייתו של היטלר לשלטון גרמה לקשיים גדולים ליהודים בגרמניה. יהודים רבים החלו לעזוב את גרמניה. סיוע רב ליציאה מגרמניה היה ב"הסכם ההעברה" שנחתם בין המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לבין ממשלת גרמניה הנאצית. היהודים שעלו לארץ הפקידו את כספם בחשבון מיוחד בגרמניה. בכסף הזה ניקנו סחורות שהועברו לא"י ונמכרו בה. את התמורה למכירה קיבלו היהודים העולים בארץ. ראוי להדגיש שהסכם ההעברה יצר מתיחות וחוסר הסכמה בקרב גורמים שונים ביישוב. מצד אחד התומכים בהסכם טענו שההסכם מקל על הגירת יהודים מגרמניה וכן מסייע בפיתוח התעשייתי של העלייה החמישית לאור זאת שהוא מאפשר את העברת הכסף של העולים לא"י. אולם גם היו דעות שהתנגדו להסכם וטענו שהוא מפר את החרם הכלכלי על גרמניה וכן שהוא משרת את מטרותיה הכלכליות של גרמניה הנאצית ומסייע להתפתחותה.

2.    משבר כלכלי עולמי שהחריף בשנות השלושים.

3.    התגברות האנטישמיות בפולין.

פעלה והשגייה של העלייה החמישית: העלייה החמישית הייתה בעיקרה עליית המעמד הבינוני. בין העולים היה אחוז גבוה של בעלי מקצועות חופשיים: רופאים, מהנדסים, עורכי דין ואנשי מדע. כמו כן עולים רבים היו בקיאים במסחר ובתעשייה. מסיבות אלו בחרו רוב העולים לגור בעיר יותר מאשר הכפר. להלן ימנו הישגיה ופעלה של העלייה החמישית:

1.    התרחבות של הערים: העלייה החמישית הביאה לגדילתם והתפתחותם של הערים. בזמן העלייה גדלה אוכלוסייתה של ת"א פי ארבע. חיפה שילשה את אוכלוסייתה וגם ירושלים גדלה באופן משמעותי.

2.    התפתחות ענף התעשייה: לחלק גדול מהעולים היה נסיון בניהול וידע בתחום התעשייה. חלק מהעולים הצטרפו כשותפים למפעלי תעשייה וחלק מהם בחרו להקים מפעלי תעשייה חדשים. בשנות העלייה החמישית קמו בארץ מאות מפעלי תעשיה חדשים. התפתחות תעשייתית ראויה לציון היתה באזור מפרץ חיפה, בעיקר לאחר חנוכתו של נמל חיפה ב1933.

3.    הקמת מפעלי תרבות: אופיים התרבותי  של העולים מגרמניה הביא לפריחה תרבותית בארץ ולהקמתם של מפעלי תרבות (לדוגמא, התזמורת הפילהרמונית)

4.    עליית הנוער: עלייה זו הייתה עלייה מאורגנת של נוער מגרמניה שהייתה מפעל עלייה וחינוך יחיד במינו. עד 1939 על ולארץ כ5000 נערים ונערות שרובם נקלטו בקיבוצים ובמושבי עובדים.

5.    התיישבות חקלאית- אמנם בעלייה החמישית הדגש היה על ההתיישבות העירונית אבל גם בתחום ההתיישבות החקלאית נרשמו הישגים. התפתחותו של ענף ההדרים המשיכה ופנייתם של חלק מהעולים לעיסוק בתחום זה הביאה להכפלה ויותר של ייצוא ההדרים. שני מפעלי התיישבות ראויים לציון הם: 1. יישובו של עמק חפר. 2. "התיישבות האלף"-לפי התכנית היו אלף משפחות פועלים חקלאיות צריכות להתיישב ביישובים סמוכים למושבות הגדולות בעיקר באזור השרון. בפועל רק חצי מהתכנית יצא לפועל וכ432 מתיישבות התיישבו ב11 יישובים סמוכים ליישובים הגדולים. (לדוגמא כפר ויתקין).

6.    ראשית ההעפלה (עלייה ב'): המושג הזה בא לציין עלייה לא"י בניגוד לחוקים של ממשלת המנדט. בשנות השלושים הגיעו לארץ עשרות אלפי עולים ברשיון הבריטים אך העלייה לא הייתה פתוחה לכל. בקרב פעלי ההגנה וההתיישבות העובדת החלו בתכנונים לגבי דרכי סיוע למעונינים בעלייה גם בדרך לא רשמית.דרכי העלייה היו בצורה של כניסה עם אשרת תייר לארץ והשארות בה שלא ע"פ חוק (דוגמא לכך אפשר להביא מהמכבייה של שנת 1932) וכן מ1934 החלו לארץ פעולות ההעפלה לא חוקיות באוניות מעפילים. (אוניית ההגנה ולוס ביולי 1934)

שאלת בגרות:

מה היה "הסכם ההעברה" (1933)? הצג טיעון אחד בעדו וטיעון אחד נגדו.

הסכם ההעברה:
הסכם שנחתם בין הסוכנות היהודית לגרמניה הנאצית, בשנת 1933.
תוכן ההסכם - הרכוש של היהודים הנאלצים לעזוב את גרמניה יומר בסחורות גרמניות שייוצאו לארץ ישראל.
טיעון בעד ההסכם:
- מקל על הגירת יהודים מגרמניה.
- הקל על העלייה החמישית מבחינה כלכלית, ההון שבא בעקבות ההסכם יצר תשתית של הון לפיתוח התעשייה והחקלאות.
טיעון נגד ההסכם:
- פגיעה בחרם שהוטל על גרמניה הנאצית (סחורותיה ותרבותה).
- ההסכם שירת את מטרותיה של גרמניה על ידי הגדלת הייצור.

התיישבות האלף

התיישבותית של אלף משפחות חקלאיות ליד המושבות הגדולות בסיוע מוסדות(1932) התכנית

היישוב ובעזרת הון פרטי. במסגרת זאת הוקמו תשעה מושבים וקיבוץ אחד. מטרת התכנית היתה

להגדיל את השטח החקלאי המעובד, לספק כוח עבודה עברי ולחזק את ביטחון הישוב

תקופת מאורעות 1936-1939 (תרצ"ו-תרצ"ט)

רקע כללי: באפריל 1936 החלו בא"י מאורעות שנמשכו בגלים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. המאורעות הללו היו שונים מהמאורעות שקדמו להם בהיקפם, עוצמתם וארגונם, כמו כן הם נמשכו גם תקופה ארוכה יותר (שלוש וחצי שנים).

הגורמים לפרוץ המאורעות: התפרצות המאורעות דווקא ב36 נבעה מגורמים מקומיים אזוריים ועולמיים שיוצגו להלן:

1.    ההקצנה במחנה הפלסטינאי: בתקופה שמ29 ואליך התחזקו התפיסות הקיצוניות האנטי ציוניות במחנה הערבי. ההקצנה באה לידי ביטוי בשתי מגמות:

a.                             התחזקות מנהיגותו הלאומנית קיצונית של המופתי של ירושלים חאג' אמין אל- חוסני וירידת קרנם של המנהיגים הערבים המתונים.

b.                             הקמתה של מפלגת האיסתיקלל (העצמאות) הערבית ב1932. מפלגה זו הייתה קיצונית וחרתה על דגלה מאבק ללא פשרות במפעל הציוני (מניעת מכירת קרקעות ליהודים, הפסקת העלייה ועוד).

2.    העלייה היהודית והתבססות היישוב בארץ: העלייה היהודית לארץ בין השנים 30-36 העלייה החמישית גרמה להכפלת האוכלוסייה היהודית בארץ. ההתיישבות היהודית התרחבה והכלכלה היהודית התחזקה. כל זה גרם לערבים לפחד שא"י הופכת להיות ארץ יהודית שעיקר הפחד היה מפני העלייה. הערבים החלו להבין שלא רחוק היום שבא"י יהיה רוב יהודי.

3.    השפעות עולמיות: לפרוץ המרד הביאו גם גורמים בינ"ל.

a.                             עמידתה החלשה והוותרנית של אנגליה כנגד מדיניותן התוקפנית של איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית, הביאו את הערבים לנסיון להתקרב לגרמניה ולאטליה ולהביא למילוי דרישותיהם בצורה תוקפנית.

b.                             הבריטים חששו מדעת הקהל הערבית וכיוון שהניחו שבמלחמה העולמית העתידה לפרוץ יהיו היהודים ממילא לצדם, פעלו בצורה פייסנית וותרנית כלפי הערבים. מדיניות זו יצרה אצל הערבים תחושה שהשלטון מתייצב לידם במאבק כנגד היהודים.

4.    השפעות אזוריות: ערביי א"י הושפעו גם מן ההתפתחויות המדיניות שחלו בארצות הערביות הסמוכות לא"י. בעיראק בוטל המנדט הבריטי והעירקים זכו לעצמאות מסוימת. גם בסוריה הוקמה רפובליקה סורית. התפתחויות אלו עוררו את המנהיגים של ערביי ישראל לדחוף גם הם למען הקמתה של מדינה ערבית עצמאית בשטחיה של א"י. הערבים סברו שמהומות בא"י יכולות להניב הבטחות פוליטיות מצד ממשלת בריטניה.

5.    שאלת המועצה המחוקקת: גורם נוסף שהביא לפרוץ המאורעות היה ביטול הרעיון להקמת מועצה מחוקקת לדון בעניינה של א"י. מועצה זו הייתה אמורה להיות מורכבת מערבים, יהודים ובריטים. ועל פי דרישתם של הערבים היה אמור להיות מובטח להם רוב במועצה הזו (רוב זה יכל להביא להחלטות בעלות גושפנקא חוקית כנגד המפעל הציוני). ביטול ההצעה חיזק את ידיהם של הקיצונים במחנה הערבי שקראו להפגנות, שביתות ומהומות.

מהלך המרד הערבי: המאורעות התחילו באפריל 36 ברציחתם של יהודים בין טול כרם לשכם. מספר ימים אח"כ התנפלו הערבים על יהודי יפו ורבים מהם נמלטו לת"א. במרד הערבי הגדול ניתן לזהות שני שלבים עיקרים.

1.    שלב השביתה הכללית- עם ראשית המאורעות הוקם הוועד הערבי העליון שפעולתו הראשונה היתה ייזום שביתה כללית ואכיפתה על הציבור הערבי. הוועד קבע שהמרד האזרחי והשביתה לא ייפסקו עד אשר תיאסר העלייה היהודית לארץ, תיאסר מכירת קרקעות ליהודים ותוקם מועצה בעלת רוב ערבי בא"י. הסוחרים הערבים נאלצו לסגור את חנויותיהם, נאסרה עבודה של פועלים ערבים בישובים היהודיים ונמל יפו הושבת.מטרת השביתה הייתה לשתק את חייה הכלכליים של הארץ ולפגוע בכלכלה היהודית. במקביל לארגונה של השביתה הופעל בארץ משטר טרור אשר לא היה כמוהו. כנופיות של רוצחים פעלו בדרכים ובשדות. בוצע ירי על אוטובוסים ועל רכבות יהודיים. (השלב הראשון: 1.שביתה כללית 2. טרור המופעל ע"י כנופיות)

מטרות הערבים בשביתה הכללית: הערבים ניסו להשיג באמצעות השביתה הכללית מספר מטרות:

1.                            יצירת לחץ על הבריטים במטרה לגרום לשינוי המדיניות שלהם כלפי היהודים.

2.                            פגיעה בכושר העמידה של היהודים

3.                            ליכודם ואיחודם של הערבים סביב הרעיון הלאומי וסביב ההנהגה הלאומית הקיצונית.

תגובת היישוב היהודי לשביתה: היישוב היהודי נאלץ להיערך מול השביתה הערבית. ניתן לראות מספר תחומים בהם יצר היישוב תחליפים למשק הערבי ולכוח העבודה הערבי:

a.                             כאשר נמל יפו הושבת הופעל לחץ על הבריטים להקמת נמל עברי, הלחץ נשא פרי ובמאי 36 ניתן לסוכנות היהודית רשיון פריקה וטעינה בחוף ת"א. כך הונח היסוד לנמל עברי עצמאי. בנמל חיפה נמנעה השביתה הודות למאות יהודים שעבדו בנמל.

b.                             השביתה הביאה להינתקות של היהודים ממקורות האספקה של הערבים והמריצה תהליכי ייצור עצמאיים ביישוב. המוני עובדים יהודיים החליפו את העובדים הערביים בפרדסים ובמפעלי התעשייה.

c.                             על מנת למלא את מקומה של האספקה הערבית הוגדלו שטחי העיבוד החקלאים ותפוקת המשק העברי עלתה (גידול של שליש בתוצרת הלול ואספקת החלב וגידול של 50% באספקת הירקות).

לסיכום, ניתן לראות שהשביתה לא זו בלבד שלא פגעה במשק היהודי, אלא הביאה להשתחררות של המשק העברי מהתלות שהייתה לו במשק הערבי.

סיום השביתה: השביתה הערבית הסתיימה לאחר קצת יותר מחצי שנה. הסיבות להפסקת השביתה היו ההרס העצום שהביאה השביתה למשק הערבי וכן האיומים של הבריטים שיוכרז מצב צבאי בארץ אם לא ייפסקו המהומות. כמו כן ראו הערבים שהם לא מקבלים תמיכה ממדינות ערב כפי שהובטח להם. הערבים הכריזו על שביתת נשק זמנית כדי לתת לועדת החקירה המלכותית (ועדת פיל) למצוא נוסחה מדינית חדשה לא"י. עד לשלב הזה נפלו ביישוב 91 חללים וכ350 נפצעו.

4.                            השלב השני של המרד: לאחר פרסום הדין וחשבון של ועדת פיל בסתיו 37 התחדשו המאורעות. המאורעות נמשכו עם עליות וירידות עד שנת 39. בשלב זה נרצחו מעל 400 יהודים במאורעות.ראוי לציין שפעולתם של הכנופיות הייתה הן נגד הישוב היהודי והן נגד השלטון הבריטי. משנת 1938 התחיל המרד הערבי דועך הסיבות לכך היו:

א.                    פעולות עונשין ופעילות יזומה נמרצת מצד הצבא והמשטרה הבריטים.- בפרוץ המאורעות לא הגיבו הבריטים בצורה נמרצת כלפי השתוללות הערבים. אבל ככל שעבר הזמן הבינו הבריטים שהמאורעות מכוונים גם נגדם ומאיימים על עצם שלטונם בארץ השתנתה התגובה. בספטמבר 37 רצחו אנשי הכנופיות את מושל הגליל לואיס אנדרוס. הרצח הזה ודעת הקהל הבריטית אילצו את הממשלה לפעולה תקיפה כנגד הכנופיות. הממשלה פירקה את הוועד הערבי העליון והדיחה את המופתי. המופתי נמלט מא"י. התגובות הישירות היו התגברות המהומות בארץ, אבל הצבא הבריטי החל במלחמה נרחבת נגד הכנופיות והצליח להכריע אותן בזו אחר זו.

ב.                    השתפרות כושר הפעולה והתגובה של הארגונים הצבאיים של היישוב היהודי

ג.                     התפכחות של הערבים והתמרמרות מבפנים כנגד משטר הטרור שהטילו הכנופיות גם על האוכלוסייה הערבית.

מינוי ועדת החקירה המלכותית ברשות הלורד פיל: בחודש מאי 1936 מינתה ממשלת בריטניה ועדת חקירה מלכותית בראשות הלורד פיל לברר את הגורמים למאורעות וכדי לחפש פתרון אפשרי למצב. הועדה ניסתה להגיע לשורשו של הסכסוך בין היהודים לערבים בא"י. בפני הועדה העידו הן ראשי התנועה הציונית והן על ידי המופתי. ביולי 1937 התפרסם הדו"ח של הועדה. בדו"ח ישנם שלושה חלקים.1. סקירה היסטורית של הסכסוך 2.טיעוניהם של הצדדים 3.בחלק השלישי הצעה לפתרון. ההצעה לפתרון מוכרת לנו בשם "תוכנית החלוקה". בבסיס התוכנית עומדת ההכרה שעקב חילוקי דעות ושוני מהותי בתפיסת העולם אין אפשרות להקים מדינה משותפת ערבית-יהודית בא"י. כמו כן מכריעה הועדה שאי אפשר ליישם את המנדט הבריטי על א"י, ולכן הפתרון היחיד האפשרי הוא חלוקת הארץ לשני עמים יהודי וערבי וכן שטח של מובלעת בריטי. מדינה יהודית על פני חמישית משטחה של א"י. עמק יזרעאל, עמק בית שאן והשפלה. מדינה ערבית ע"פ שאר השטח של א"י וכן בעבה"י המזרחי. ומובלעת בריטית מאזור יפו עד אזור ירושלים ובית לחם. הועדה מליצה באופן מעשי על:

1.                                        ביצוע הדרגתי של תוכנית החלוקה.

2.                                        בתקופת המעבר עד להקמת המדינות ייאסר על היהודים לרכוש קרקעות באזור השטח המיועד למדינה הערבית

3.                                        העלייה היהודית תוגבל בהתאם לכושר הקליטה של המדינה היהודית העתידית.

תגובות היהודים והערבים לדו"ח ועדת פיל:  הערבים-דו"ח ועדת פיל התקבל בהתנגדות נמרצת ע"י הערבים וזו מהסיבה שהיתה בו הכרה בזכותם של היהודים על הארץ בניגוד לתפיסתם של הערבים שבארץ צריכה לקום מדינה ערבית לאומית. פרסום דו"ח פיל הביא לחידוש מסע הטרור והרצח של הערבים.

היהודים- הצעת החלוקה עוררה תגובות שונות בעם היהודי ובתנועה הציונית. הרוב נטה לדחות את תוכנית החלוקה. אולם היה גם מיעוט ראוי לציון שקיבל את התוכנית.

עמדות המחייבים: בראש המחייבים לקבלת התוכנית היו בן-גוריון וויצמן. עיקרי טיעוניהם היו:

1.                  התוכנית תביא להקמת מדינה ריבונית לעם ישראל שתהיה מוכרת ע"י העמים.

2.                   בארץ החדשה תתאפשר עלייה יהודית והתיישבות יהודית ללא הגבלה.

3.                  בארץ שתוקם יתאפשר פיתוח צבאי עצמאי.

4.                  החלוקה תביא לצמצום העוינות הערבית.

5.                  קבלת התוכנית והקמת מדינה חדשה תאפשר הצלתם של יהודים במדינות בהם יסבלו

6.                  ייתכן שקבלת התוכנית והקמת מדינה יהודית על חלק משטח הארץ תפתח פתח להגדלה בעתיד של המדינה על שטחים נוספים.

עמדות השוללים: בראש שוללי התוכנית היו הרביזיוניסטים. ז'בוטינסקי האמין שאם היא תתקבל יקיץ הקץ על התנועה הציונית. עיקרי טיעוני השוללים היו:

1.                התוכנית עומדת בניגוד מוחלט להצהרת בלפור ולכתב המנדט, ומנתקת מהארץ חלקים מהבית הלאומי

2.                השטח המוצע אינו מאפשר קליטה של מיליוני עולים פוטנציאלים.

3.                השטח המוצע למדינה היהודית אינו מאפשר קיום עצמאי  מבחינה כלכלית

4.                החלוקה תגרום למתיחות קבועה בין המדינה הערבית למדינה היהודית

5.                ירושלים אינה כלולה במדינה היהודית

בקונגרס הציוני ה20 שהתכנס בקיץ 37 התקבלה החלטה מעורפלת באשר ליחס התנועה הציונית לתוכנית החלוקה.

ועדת וודהד 1938 (ועדת החלוקה): לאחר פרסום דו"ח ועדת פיל, התנגדות הערבים והתגובות המעורבות בקרב היהודים, החליטה הממשלה הבריטית, לשלוח לא"י ועדה מיוחדת נוספת שתגיע לא"י ותבדוק את אפשרות יישומם של המלצות ועדת פיל. ועדת החלוקה בראשותו של סר ג'ון וודהד הגיע לאץ בסוף אפריל 1938 ופרסמה את מסקנותיה באוקטובר של אותה שנה. הועידה קבעה שלאור הקשיים הרבים אין ביכולתה להציע גבולות למדינות היהודית והערבית שעתידות לקום ולמעשה שאין אפשרות ליישום מעשי של תוכנית החלוקה. הוועדה ביצעה למעשה את טקס הקבורה הלא רשמי של תוכנית החלוקה של ועדת פיל.

ועידת השולחן העגול 1939(ועידת סנט ג'ימס):  בעקבות נסיגתה של בריטניה מתוכנית החלוקה, היא החליטה לזמן ללונדון את נציגי התנועה הציונית וכן את נציגי הערבים ללונדון כדי לקיים בפברואר 39 את "ועידת השולחן העגול" כדי למצוא פתרון שיהיה מוסכם על הצדדים. בועידה השתתפו גם נציגים של המדינות הערביות דבר שהדגיש את השאלה הארץ ישראלית כבעיה מזרח תיכונית. בועידה עצמה סירבו הערבים לשבת סביב אותו שולחן עם היהודים ואף התעקשו להיכנס לארמון סנט ג'ימס בכניסות נפרדות מאלו שנכנסו בהם היהודים. נציגי הממשל הבריטי נאלצו לקיים את הדיונים בצורה של התייעצויות נפרדות בין הצדדים. הפערים בין הצדדים היו גדולים מדי והשיחות נקלעו למבוי סתום. בעקבות כך החליטו הבריטים לפעול ע"פ האינטרס הבריטי ולנסח מדיניות בשאלת א"י בלי לקבל את הסכמתם של שני הצדדים.

חודשים לאחר הפסקת השיחות פרסמה בריטניה את מדיניותה בשאלת א"י, בצורת ספר לבן נוסף.

הספר הלבן של מקדונלד 1939: ב17 במאי 1939 פרסם שר המושבות הבריטי מלקולם מקדונלד ספר לבן שמשמעותו היתה ביטול מוחלט של הצהרת בלפור וביטול ההתחייבות שקיבלה על עצמה הממשלה הבריטית לפעול להקמתו של בית לאומי. עיקרי תוכנו של הספר הלבן היו:

1.                ארץ ישראל מערבית לירדן תיהפך בהדרגה תוך 10 שנים למדינה פלשתינאית עצמאית הקשורה בברית עם בריטניה.

2.                המדינה תהיה מדינה מעורבת בה ישתתפו היהודים והערבים בממשל.

3.                העלייה היהודית תצומצם ל75000 עולים בחמש השנים הבאות ולאחר מכן לא תורשה עוד עליה אלא בהסכמת הערבים.

4.                רכישת קרקעות ע"י יהודים תיאסר ברוב שטחיה של א"י.

משמעותו של הספר הלבן- הספר הלבן של מקדונלד ביטל את ההכרה במעמדו המיוחד של העם היהודי בא"י. כמו כן הוא בא להקפיא את גידולו של היישוב היהודי ושמור את היהודים כחברת מיעוט במדינה שתקום.

התגובות לספר הלבן- המחנה הערבי: רוב המחנה הערבי ובראשו המופתי דחה את הספר הלבן.

המחנה היהודי: התגובות במחנה היהודי היו נזעמות וחריפות ביותר כנגד הספר.בהנהגה הציונית התפתח ויכוח חריף שבראש המחנה האקטיביסטי (בעד פעולה תקיפה) עמד בן גוריון שדרש מאבק פיסי כנגד הספר הלבן (הגברת פעילות התיישבות וההעפלה בניגוד לספר הלבן). לראשונה ישנם תגובות של שימוש בכוח כנגד השלטון הבריטי בא"י. אולם מאבק זה נפסק עם פרוץ מלחמת העולם בספטמבר 39.

הסיבות להחמרה במדיניות הבריטית בסוף שנות השלושים: היסטוריונים רואים בהחמרה במדיניות הבריטית חלק מההערכות שלהם ערב מלה"ע הII.

1.                הבריטים רצו לזכות בתמיכת ארצות ערב כדי להגן על המזרח התיכון ובמיוחד על תעלת סואץ.בנוסף לכך הצטרפו שיקולי נפט, שדות תעופה ונמלים שהיו במדינות הערביות.

2.                הבריטים רצו לזכות בתמיכת הערבים נגד גרמניה וידעו שהיהודים יהיו לצדם בכל מקרה.

3.                לחץ דיפלומטי כבד של מדינות ערב על בריטניה הוביל להקשחת מדיניותם כלפי היישוב היהודי בא"י.

4.                ירידה בכוח ההשפעה של יהדות אירופה ויהדות ארה"ב.

התמודדות היישוב היהודי נוכח המאורעות:

רקע: עם פרוץ המאורעות היו ביישוב שני ארגונים צבאיים: ארגון ההגנה  ותיק יחסית והאצ"ל (ארגון צבאי לאומי)שהיה ארגון חדש יחסית. האצ"ל נוסד בשנת 31 והתגבש בצורתו המוכרת בשנת 37. הוא היה מזוהה עם התנועה הרביזיוניסטית ועם תנועת בית"ר. האצ"ל התנגד למדיניות ההבלגה של ההגנה ותמך בפעילות של "טרור נגד טרור" כנגד הערבים. לעומתו טענה ההגנה שיש לנקוט במדיניות של הבלגה ופגיעה רק באשמים. העמדה הרשמית שהתקבלה במוסדות היישוב הייתה זו של ההגנה וניתן לראות בקו, קו של הגנה אקטיבית.

היערכויות צבאיות של היישוב: היישוב היהודי בארץ התמודד גם באופן צבאי כנגד הטרור הערבי, אחד הביטויים החשובים של התמודדות זאת היה הקמת המפקדה הארצית של הההגנה.

הנודדת-בקיץ 1936 החלה חבורת צעירים באזור ירושלים לנקוט ביוזמה של יציאה מגדר היישובים והמתנה לאויב בשדות כדי להפתיע אותו במקום לתת לו להגיע ליישוב. לחבורה הזו קראו "הנודדת". הרעיון התפשט לחלקים נוספים בארץ

הנוטרות- כפי שציינו הערבים נלחמו גם כנגד הבריטים בזמן המאורעות. ככל שעבר הזמן גבר האינטרס הבריטי לשתף יותר יהודים בפעילות מבצעית כדי להקטין את העומס על הכוחות הבריטים. הבריטים הקימו את הנוטרות ככוח שמירה משטרתי יהודי הפועל באישור המנדט. הנוטרות היתה כפופה באופן רשמי לבריטים, אבל באופן מעשי היא פעלה תחת חסותה של ההגנה ואף סייעה להתפתחותם של הפעולות ההתקפיות כנגד הכנופיות

הפו"ש (פלוגות השדה)- בסוף 1937 הוחלט בהגנה על הקמת הפו"ש. פלוגות השדה היו לראשונה בתולדות ההגנה יחידה בהיקף כלל ארצי, כמו כן הם סימנו את המעבר לפעולה אקטיבית במאבק נגד הכנופיות.

פלוגות הלילה המיוחדות-ביטוי נוסף של שיתוף פעולה יהודי בריטי בזמן המאורעות קשור בקפטן צ'רלס אורד וינגייט. וינגייט הגיע ב1937 לארץ ושימש כקצין מודיעין במפקדת הצבא הבריטי בחיפה. הוא היה נוצרי אדוק וחובב תנ"ך. בעקבות קריאתו בתנ"ך נתעוררה בלבו אהבה לארץ התנ"ך ולעם התנ"ך. תוך זמן קצר הוא יצר קשר עם מנהיגי הציונות וביקש לסייע להם. וינגייט הבין שהפעולות של הכנופיות הערביות הם  בעיקר בלילה בעוד התגובה והפעילות הבריטיים הם בעיקר ביום. הוא תכנן שורה של מבצעי לילה באזור הגליל במטרה להגן על צינור הנפט המוליך מעיראק לחיפה. כשגברו פעולות הכנופיות בגליל התחתון וכנגד צינור הנפט קיבל וינגייט אישור להקים יחידה מעורבת אנגלית-עברית שכונתה על ידו, "פלוגות הלילה המיוחדות" .הפעולות התבססו ברובם על היהודים כשלכל כוח מצטרפים מספר בריטים. וינגייט עצמו פיקד על כל הפעולות. בפעולות הביא וינגייט לידי ביטוי תכסיסי הטעיה והתקפות פתע נועזות. מעורבותו הגדולה של וינגייט בעניין הציוני לא מצאה חן בעיני הבריטים וכאשר יצא לחופשת מולדת בסוף 1938 לא נתנו לו הבריטים לשוב לפלוגותיו. ב1939 פורקו הפלוגות סופית. מעבר לחשיבות פעולותיהם תרמו פלוגות הלילה ליישוב היהודי בכך שלימדו את מפקדי ההגנה שיטות לחימה חדשות וחשיבה צבאית חדשה. (חשיבות הניידות וההפתעה).

היערכות היישוב בתחום ההתיישבות-"חומה ומגדל": המאורעות היוו סכנה למפעל ההתיישבות בא"י לאור דרישת הערבים לאסור עלייה ומכירת קרקעות ליהודים. האיום הזה ביחד עם תוכנית החלוקה (צורך מדיני) הביאו לפתרון אחד אפשרי, קביעת עובדות בשטח והרחבת ההתיישבות תוך יצירת רצף טריטוריאלי (לענות על צורך ביטחוני מול הכנופיות הערביות). מבצע ההתיישבות התנהל בשיטה שכונתה "חומה ומגדל". העלייה לקרקע הייתה מתבצעת בצורה מתוכננת כאשר המשימה הייתה הקמת יישוב במהירות תוך יום אחד, כדי לקבוע עובדות בשטח ולמנוע הפרעות מצד הערבים. אופן העלייה היה כך: בישוב סמוך ליישוב שאמור לקום הכינו שלדים של חומות עץ וכותלי צריפים, גייסו הרבה אנשים ומכוניות ועם שחר יצאה השיירה לנקודת היישוב המתוכננת. תוך זמן קצר עמד יישוב עם חומה, מגדל ומספר צריפים על הקרקע. הישוב הראשון של חומה ומגדל היה בדצמבר 36, קרני חיטין ליד טבריה. סה"כ יישובי חומה ומגדל הביאו להקמתם של 52 יישובים נוספים ובהם עין גב, שדה אליהו, טירת צבי, הזורעים וחניתה.

ההעפלה: ב1938 בעקבות ההחמרה במדיניות הבריטית כלפי היישוב היהודי, הוקם "המוסד לעלייה ב'" שעליו הוטלה האחריות למבצעי ההעפלה הבלתי לגלים לא"י. עד פרוץ המלחמה שיגר המוסד כ16 ספינות מעפילים לארץ. סה"כ עלו לארץ בתקופה זו כ17000 עולים (חלק גדול מהם הועלה ע"י גורמים פרטיים וע"י התנועה הרביזיוניסטית).

שאלות בגרות

שאלה

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939)

א. הסבר ארבעה גורמים לפרוץ המאורעות. בתשובתך התייחס הן לגורמים מקומיים

והן לגורמים בינלאומיים. (10 נקודות)

ב. הצג אחת מהמטרות שביקשו הערבים להשיג באמצעות "השביתה הכללית". הסבר

מדוע בסופו של דבר נכשלה השביתה (שתי סיבות). (8 נקודות)

ג. הצג שתיים מהמלצות ועדת פיל שקמה בעקבות המאורעות. (7 נקודות)

תשובה

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939)

א. גורמים לפרוץ המאורעות (גורמים מקומיים וגורמים בינלאומיים):

4 גורמים - %25 לכל גורם

גורמים מקומיים:

 התחזקות הלאומיות במחנה הפלסטיני - הקמת מפלגת "האיסתקלל".

 התחזקות מנהיגותו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני, שהגביר את ההסתה נגד

 הציונות והיהודים.

 התבססות היישוב היהודי מבחינה דמוגרפית, כלכלית, התיישבותית, בעקבות העלייה החמישית.

 התבססות של מוסדות השלטון העצמאיים, שרבים ראו בהם את מוסדות המדינה שבדרך.

 פחד של פלחים ופועלים ערבים מנישול.

 הבריטים דוחים את דרישת הערבים להקים מועצה מחוקקת שמובטח בה רוב לערבים.

גורמים בינלאומיים ואזוריים:

 ירידה במעמדה הבינלאומי של בריטניה (תהליך הדה-קולוניזציה).

 חולשת המשטרים הדמוקרטיים וחבר-הלאומים והתחזקות המדינות התוקפניות (איטליה

 וגרמניה) השפיעו על התפיסה שאפשר להגיע להישגים מדיניים באמצעות כוח.

 עליית הנאציזם והשפעת התעמולה הנאצית.

 מדינות ערביות כמו עירק וסוריה קיבלו עצמאות, דבר שהשפיע על התחזקות הלאומיות הערבית

 בארץ.

הנבחן צריך להסביר לפחות גורם אחד מכל סוג (בינלאומי או מקומי).

ב. המטרות שביקשו הערבים להשיג באמצעות "השביתה הכללית":

הצגת אחת המטרות - %40

 לחץ לשינוי מדיניות הבריטים כלפי הערבים.

 פגיעה בכושר העמידה של היהודים.

 ליכוד הערבים סביב הרעיון הלאומי וההנהגה הלאומית.

הסבר מדוע בסופו של דבר נכשלה השביתה:

2 סיבות - %30 לכל סיבה

 השביתה דרבנה את היהודים לפתח ענפי משק חדשים ולהשתחרר מהתלות במשק הערבי.

 התגובה הבריטית הקשה נגד מפרי החוק הערבים.

 השביתה הסבה נזקים למגזרים שונים בחברה הערבית ולכן ככל שהתארכה, כך התרבו בה

 הסדקים.

 לא קיבלו תמיכה ממדינות ערב כפי שהובטח על ידי המדינות.

ג. המלצות ועדת פיל:

הצגת 2 המלצות - %50 לכל המלצה

 חלוקת הארץ למדינה יהודית, מדינה ערבית ואזור מובלעת בשלטון בריטי.

 ביצוע הדרגתי של התכנית.

 בתקופת המעבר תיאסר רכישת הקרקעות על-ידי יהודים באזור המיועד למדינה הערבית.

 יש לאפשר חילופי אוכלוסין בין שתי המדינות..

שאלה:

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)

 א. ציין והסבר ארבע סיבות לפרוץ המאורעות. (13 נקודות)

 ב. בתום המאורעות יצא היישוב היהודי מחוזק. הסבר כיצד הביאו אירועי

  התקופה להתחזקותו של היישוב בשני תחומים. (12 נקודות)

  תשובה

א. סיבות לפרוץ המאורעות (1939-1936):

 - היחלשות המדינות הדמוקרטיות וחבר הלאומים.

 - עליית כוחן של מדינות תוקפניות ופשיסטיות.

 - מדיניות הפיוס הבריטית.

 - התחזקות הלאומיות הערבית והשגת עצמאות בכמה מדינות ערביות.

 - מתן עידוד ותמיכה ממדינות הציר.

 - עליית משקלם של שדות הנפט.

 - התחזקות היישוב היהודי בתקופת העלייה החמישית וחששות הערבים מכך.

 - תחושת הערבים שהממשלה הבריטית תיענה לדרישותיהם.

 - דחיית הבקשה להקמת מועצה מחוקקת על-ידי ממשלת בריטניה.

 - מציאת חבית עם נשק בנמל חיפה.

 - התחזקות הפעילות הלאומית הערבית (איסתקלל).

 ב. התחזקות היישוב בעקבות המאורעות:

 בתחום הכלכלי

 - שביתה ערבית כללית ושיתוק המשק הביאו להתפתחות ענפי משק חדשים

 (הדרים, תעשייה, בנקאות מסחרית ועוד).

 - תרומת יישובי חומה ומגדל.

 - ההתקפות על יישובים בודדים הביאה לביצור כוח ההגנה היהודי.

 - סגירת נמל יפו הביאה להקמת נמל תל-אביב.

 בתחום המדיני-התיישבותי

 - שינוי מפת ההתיישבות (ביחס לתוכנית החלוקה).

 בתחום הצבאי

 - הרחבת כוחות המגן.

 - שינוי ארגון ה"הגנה" (מפקדה ארצית, יוזמה התקפית).

 - יצירת רצף טריטוריאלי - הגנה מרחבית.

 בתחום העלייה

-           קליטה.

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. הצג שלושה גורמים שסייעו להתחזקות התנועה הלאומית הערבית בשנות ה- 30 , והביאו לפרוץ המאורעות. 9) נקודות(
ב. הצג פעולה צבאית אחת ופעולה מדינית אחת שביצעו הבריטים נגד הערבים, בתקופת המאורעות. (6 נקודות)
ג. הסבר את הצורך המדיני ואת הצורך הביטחוני שהביא להקמת יישובי "חומה ומגדל". הצג שניים מההישגים של היישוב בתחום הכלכלי, בתקופת המאורעות )חוץ מ"חומה ומגדל)  10)נקודות).  מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. הגורמים שהשפיעו על התחזקות התנועה הלאומית הערבית בשנות ה- 30:
- הנהגה קיצונית (המופתי הירושלמי).
- התארגנות מפלגתית - ה"איסתיקלל" (1932).
- התבססות היישוב היהודי בארץ והפיכתו לגרעין של "מדינה בדרך" - הכפלת האוכלוסייה, הרחבת ההתיישבות, התעצמות הכלכלה.
- מדיניות הפיוס של בריטניה כלפי הערבים.
- מתן עצמאות לארצות השכנות - עירק, סוריה, עבר הירדן.
- ביטול ההצעה להקמת מועצה מחוקקת משותפת (אנגלים-יהודים-ערבים) חיזק את הקיצוניים.
ב. פעולה צבאית שביצעו הבריטים נגד הערבים:
- תגבורות צבא הוחשו ארצה.
- מיגור הכנופיות על ידי הצבא.
- פעולות התקפיות של אורד וינגייט נגד כנופיות ערביות.
- הקמת גדר הצפון כדי למנוע חדירת כנופיות ערביות.
- נוטרים
פעולה מדינית שביצעו הבריטים נגד הערבים:
- פירוק הוועד הערבי העליון.
- הדחת המופתי.